ת"א 22529-04-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים אפשריים, על בסיס המידע שנמסר: **ניתוח משפטי: ת"א 22529-04-21 קלנר נ' משעל – החלטה בנוגע לבקשות דיוניות** **1. מבוא:** ההחלטה דנן דנה בשתי בקשות שהוגשו מטעם התובע (קלנר): א. בקשה למחיקת סעיפים ומסמכים מתצהירי הנתבע (משעל). ב. בקשה למתן רשות להגשת תצהיר נוסף, מטעם עדה שלא נזכרה ברשימת עדיו. בבסיס המחלוקת עומדות טענות בדבר הרחבת חזית, גילוי מסמכים, וחריגה מהסדר הדיוני. **2. עיקר הבקשה הראשונה: מחיקת סעיפים ומסמכים מתצהירי הנתבע** * **עילת המחיקה - הרחבת חזית:** * **טענת התובע:** התובע טוען כי הנתבע הרחיב את חזית המחלוקת כפי שהוגדרה בכתב ההגנה ובתיקונים מאוחרים יותר, הן בנוגע לסכום תשלום נוסף של כ-513,000 ש"ח בהון עצמי, והן בנוגע לאופן חישוב עלויות הבנייה והפיתוח, תוך הצגת סכומים ושיטות חישוב שונות מאלו שנטענו בכתב ההגנה. התובע מפרט את הפערים בין הנטען בכתב ההגנה (לפי דוח שמאי מס' 61) לבין הנטען בתצהירים ובחוות הדעת (לפי הסכם הלוואה, חישוב מול חברת "בייס פייל" ו"פסגות", והבחנה בין עלויות בניה ישירות לעבודות נוספות). בנוסף, התובע טוען להעלאת טענות חדשות בנוגע לעלויות חפירה, דיפון ובנייה, ובפרט הטענה שהתובע אינו צריך לשאת בעלויות חריגים ועבודות נוספות עקב מכירת דירה ולא חלק מהמקרקעין. * **עילת המחיקה - אי-גילוי מסמכים:** התובע טוען כי הנתבע צירף נספחים לתצהיריו שלא גולו כדין במסגרת הליך גילוי המסמכים. * **עמדת הנתבע:** הנתבע למעשה לא הכחיש את הרחבת החזית, אך טען כי: 1. אין לדון בטענות אלו בשלב זה, אלא בסוף ההליך. 2. גם התובע הרחיב חזית (בנוגע לסכום התשלום שהנתבע שילם). 3. ההסתמכות על מומחה מטעם הנתבע לצרכי חישובים חדשים מוצדקת לצורך הגעה לחקר האמת. * **עמדת התובע בתגובה:** התובע חזר על טענת הרחבת החזית, טען כי אין לדחות את הדיון בה בשלב זה בתיקים מורכבים, והכחיש כי הרחיב חזית בעצמו. לטענתו, השינויים בחוות הדעת שלו נבעו מטענות הנתבע. בנוגע למסמכים, התובע טוען שהנתבע לא הכחיש את אי-הגילוי, אך טען שלא ערך בדיקה ממצה. * **הכרעת בית המשפט (סעיפים 10-15 להחלטה):** * **הלכה למעשה:** בית המשפט קובע כי הנתבע אכן חרג מחזית המחלוקת שהוגדרה בכתב ההגנה. * **עיתוי הדיון בהרחבת חזית:** בית המשפט דוחה את טענת הנתבע כי אין לדון בהרחבת חזית בשלב זה. נקבע כי ההחלטה בדבר עיתוי הדיון נתונה לשיקול דעת הערכאה, ובהתחשב בכך שנושא החישובים הוא בליבת המחלוקת (כפי שבית המשפט עצמו קבע והורה על השלמת פרטים), אין טעם לדחות את ההכרעה. דחייה כזו עלולה להוביל לבזבוז משאבים, חוסר בהירות, ואף לעיוות דין שלא ניתן לתיקון. * **הרחבת חזית הדדית:** בית המשפט דוחה את טענת הנתבע כי הרחבת החזית שלו מוצדקת עקב הרחבת חזית של התובע. נקבע כי ויתורו של צד על טענות אינו מקים לו זכות להפר את הוראות הדין. * **תפקיד המומחה:** בית המשפט מציין כי הממצאים החדשים של המומחה יכולים היו לשמש בסיס לבקשה לתיקון כתבי טענות, אך אין בהם כדי להצדיק הצגת עובדות מוגמרות ללא קבלת רשות. * **התוצאה בפועל:** למרות שמצא לנכון את טענות התובע בדבר הרחבת חזית ואי-גילוי מסמכים, בית המשפט לא הורה על מחיקה. במקום זאת, מתוך רצון לקדם את ההליך ולאפשר "ריפוי" של כל חשש לעיוות דין, הוחלט: 1. **לאפשר לתובע להגיש תצהיר משלים וחוות דעת מתוקנת** – הן ביחס לטענות החדשות של הנתבע והן ביחס למסמכים שצורפו. 2. **לאפשר לנתבע להגיש תצהיר משלים** בעקבות הגשת התצהיר המשלימ של התובע. * **גילוי מסמכים:** בנוגע לטענות על מסמכים שלא גולו, בית המשפט מציין כי הנתבע לא הציג טיעון ממשי כנגד הטענות. לאור האמור, הוחלט לאפשר לתובע להתייחס למסמכים אלו במסגרת התצהיר המשלים. **3. עיקר הבקשה השנייה: מתן רשות להוספת עדה** * **טענת התובע:** התובע מבקש להעיד את הגב' אביבה הבר, אשר לטענתו יזמה את עריכת המסמך בנוגע לשינויי דיירים וקשורה אליו באופן אישי. זאת, לאור העובדה שהנתבע בחר להעיד עד מטעמו (דודו סויסה, מטעם הקבלן) גם בנושאים שלא פורטו במקור (שינויי דיירים, בנוסף לעיכובים בפרויקט), ואף צירף לתצהירו טבלת שינויי דיירים. התובע מבקש להעיד את הגב' הבר גם בנושאים נוספים כגון עיכובים וטענות על השתלטות על שטחים ציבוריים. * **עמדת הנתבע:** הנתבע מתנגד, וטוען כי: 1. לא נאמר שסויסה יעיד רק על עיכובים, אלא "בין היתר". 2. הבקשה מהווה "מקצה שיפורים" וניסיון להעיד את העדה על נושאים נוספים לאחר שהנתבע כבר הגיש ראיותיו. * **הכרעת בית המשפט (סעיף 16 להחלטה):** * **התנהלות התובע:** בית המשפט מעיר בחומרה על כך שהתובע הוסיף את תצהיר העדה בפועל, לפני קבלת רשות, ובכך "העמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת", התנהלות המנוגדת לדין. בית המשפט משווה זאת להתנהלות קודמת של התובע, שצרף חוות דעת ללא רשות. * **מהות העדות:** בית המשפט מסכים עם טענת הנתבע כי העדה אינה עונה רק לטענות שהועלו על ידי עד הנתבע, אלא גם לטענות נוספות שהתובע היה מודע להן מראש. כמו כן, העובדה שהעדה הייתה מעורבת ובעלת ידיעה אישית בנושאים הרלוונטיים הייתה ידועה לתובע. * **הכלל:** בנסיבות אלו, היה על התובע לכלול את העדה ברשימת עדיו מלכתחילה ולאפשר לנתבע להתמודד עם אפשרות עדותה. * **התוצאה בפועל (גזירה שווה):** למרות שהבקשה הייתה ראויה להידחות, בית המשפט, ב"גזירה שווה" לבקשה הראשונה (לאפשר לתובע להגיש תצהיר משלים), מחליט **להתיר הגשת תצהירה של הגב' הבר**. זאת, תוך מתן **הזדמנות לנתבע להגיש תצהיר משלים** לאור התוספת. **4. סוף דבר והוראות דיוניות (סעיפים 17-21 להחלטה):** * **סיכום ההחלטה:** בית המשפט מאשר את עיקרי טענות התובע בנוגע להרחבת חזית וצירוף מסמכים, אך במקום מחיקה, מאפשר הגשת תצהירים וחוות דעת משלימים. בנוגע לבקשת התובע להוספת עדה, אף שהיה מקום לדחותה, היא מתקבלת מטעמי גזירה שווה, אף היא יחד עם זכות לנתבע להגיש תצהיר משלים. * **לוח זמנים:** מועד להגשת תצהירים וחוות דעת משלימים נקבע ליום 16/1/26, ב"סימולטניות" (במקביל). * **קדם המשפט:** קדם המשפט המסכם שנקבע ליום 24/12/25 נדחה ליום 8/2/26, על מנת לאפשר הגשת כל הראיות המעודכנות. * **הוצאות:** לאור "התנהלות" של שני הצדדים, לא נפסק צו להוצאות. **5. עקרונות משפטיים וחידושים אפשריים:** * **הרחבת חזית:** * **העיקרון:** בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין הכלל – שיש לדון בהרחבת חזית בהקדם האפשרי, בעיקר בתיקים מורכבים, כדי למנוע בזבוז משאבים ועיוות דין – לבין דחיית הדיון למועד מאוחר יותר (סעיף 11). * **החידוש/הדגש:** ההחלטה מחזקת את הגישה הגמישה של בתי המשפט ביחס לדיון בהרחבת חזית, במיוחד כאשר הנושא מהותי לליבת המחלוקת (כמו חישובים כספיים). בית המשפט אינו מהסס להכריע בשלב מוקדם, על מנת להביא בהירות להליך. * **גילוי מסמכים:** * **העיקרון:** ההחלטה מדגימה את הגישה הפרגמטית של בית המשפט. אף שלא הוכחשה טענת אי-גילוי, במקום להורות על מחיקה (שעלולה הייתה להביא לתיקון כתבי טענות והסגת ההליך לאחור), בחר בית המשפט לאפשר לתובע להתייחס למסמכים במסגרת תצהיר משלים, תוך הקפדה על זכויות הנתבע להגיב. * **הוספת עדים והתנהלות דיונית:** * **העיקרון:** ההחלטה מטילה ספק קשה בהתנהלות התובע שהגיש תצהיר עדה ללא קבלת רשות, ובכך "העמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת". זהו עקרון יסוד בדיון – יש לפעול במסגרת הוראות בית המשפט ולא לפעול בחסותן. * **החידוש/הגמישות:** למרות הביקורת הנוקבת, בית המשפט מפגין גמישות רבה באמצעות "גזירה שווה" לבקשה הראשונה. ההחלטה מראה כיצד בית המשפט מנסה לאזן בין שמירה על כללי ההליך לבין קידום ההכרעה במחלוקת, במיוחד כאשר הדבר נראה כהכרחי לצורך הגעה לחקר האמת. עצם ההתרה של הגשת תצהיר משלים, גם כאשר ההתנהלות הקודמת של התובע הייתה לקויה, מדגימה גישה זו. * **חשיבות התיאום:** ההחלטה מהווה תזכורת לצדדים לחשיבות התיאום והקפדה על הוראות בית המשפט, אך גם מראה כיצד ניתן למצוא פתרונות דיוניים יצירתיים כאשר הדבר משרת את תכלית ההליך. * **תיקונים ותצהירים משלימים:** * **העיקרון:** בית המשפט מבין כי לעיתים, שינויים בראיות או גילויים חדשים מחייבים תיקונים או השלמות. * **החידוש/ההדגש:** ההחלטה מראה כיצד בית המשפט מוכן לאפשר "פתיחה מחודשת" מסוימת של הליך הגשת הראיות (באמצעות תצהירים משלימים), כאשר הדבר נובע משינויים או טענות שהועלו על ידי הצד השני, וזאת במקום להגיע למסקנת מחיקה או פסילה מוחלטת. הקביעה כי התצהירים יוגשו ב"סימולטניות" מבטיחה איזון בין הצדדים. **6. הערכה כוללת:** ההחלטה משקפת גישה מאוזנת ופרגמטית מצד בית המשפט. מצד אחד, בית המשפט מקפיד על שמירת כללי הפרוצדורה, מטיל ביקורת על התנהלות הצדדים, ומבהיר עקרונות משפטיים (כמו דיון בהרחבת חזית). מצד שני, בית המשפט מוכן לסטות מהכללים הנוקשים במקרים מסוימים, במיוחד כאשר הדבר מאפשר קידום ההכרעה במחלוקת, מונע עיוות דין, ומטרתו להגיע לחקר האמת. ההחלטה לחייב הגשת תצהירים משלימים במקום מחיקה, והתרה של הגשת תצהיר עדה נוסף (למרות ליקויים בהליך), מדגימות את הגישה הזו. חשיבות התיאום וההקפדה על הוראות בית המשפט נותרה בעינה, אך ההחלטה פותחת פתח לפתרונות דיוניים גמישים.