רע"א 8317/99

תקציר

ערעורו של המערער מתקבל בשל רשלנות רפואית במהלך שירותו הצבאי. עניינו של המערער סובב סביב מחלתו של המערער, גלומרולונפריטיס כרונית, אשר לא אובחנה וטופלה כראוי במהלך שירותו. מומחים, לרבות אלה של המערער והמשיב, הסכימו כי המחלה החלה במהלך שירותו הצבאי, אך לא ניתן היה לקבוע את הסוג המדויק בשל אי ביצוע ביופסיית הכליה הנדרשת באותה עת. תסמיני המערער, לרבות המטוריה וחלבון בשתן, הצדיקו חקירה נפרולוגית נוספת, שלא ננקטה, וכתוצאה מכך מצב לא מאובחן ולא מטופל. מחדל זה גרם ל"נזק ראייתי", שכן היעדר אבחון מוקדם מנע מהמערערת לקבל טיפול שעשוי להועיל. בעוד מומחה אחד הציע כי המחלה היא IGA נפרופתיה, אשר לא קיים טיפול מונע, מומחים אחרים הדגישו כי התערבות בזמן יכול היה לשנות את התקדמות המחלה. בפסק הדין הודגש כי גם טיפול סימפטומטי, שאולי לא ירפא אך יוכל להקל על הסבל ולהאט את ההתקדמות, נמנע מהמערער, דבר המהווה כשל במילוי תפקידו הרפואי וקושר סיבתית את מצבו המחמיר לשירותו. לפיכך נפסק למערער פיצוי, וקצין הפיצויים יקבע את מידת החמרת מחלתו המיוחסת לשירותו הצבאי.