ת"א 40494-09-19

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה נסוב סביב עסקת מקרקעין בין התובעת, בזק, לבין הנתבעת. בזק תבעה את הנתבע בגין פיצוי ואיחור בתשלום תמורה בגין הסכם מכר לנכס. הנכס המדובר, בשטח של כ-1,800 מ"ר, היה בבעלות בזק ונמכר לנתבעת. גם רשות מקרקעי ישראל, המחכירה, הייתה מעורבת בהכנת הסכם חכירה לעסקה. נקודת המחלוקת העיקרית התעוררה כאשר הנתבע גילה טעות בשטח הנכס הנמכר שצוין בהסכם השכירות שהכינה רמ"י, אשר שונה מהשטח עליו הסכימו הצדדים. הנתבעת התריעה בפני בזק על טעות זו והתעקשה לתקנה, מה שהוביל למחלוקת שעיכבה את העסקה. בזק טען כי היה על הנתבע לשתוק ולא לשבש את ההליך, מה גם שהנאשם אישר כמה שרטוטים המפרטים את האזור השגוי בשלב מוקדם יותר של ההליך. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי הנתבע צדק בעמדתו על זכויותיו ודרש את תיקון השטח בהסכם החכירה. השופט הדגיש כי זכויותיו הקנייניות של הנתבע לא נשללו מאישורו הקודם לשטח השגוי, מה גם שבזק הייתה מודעת לטענתה העקבית של הנתבעת לגבי השטח הנכון. כמו כן, השופטת ציינה כי הנתבע לא היה מחויב להסכים לחתום על הסכם שגוי וכי מעשיו היו חוקיים ולא היוו חוסר תום לב. התעקשותה של רמ"י על אישור השטח על ידי הנתבע הצדיקה עוד יותר את מעשיו של הנאשם. השופט דחה גם את טענת בזק כי הנתבע יכול היה לתקן את הטעות בדיעבד, והדגיש את החשיבות של מניעת טעויות ולא ניסיון לתקן אותן לאחר מכן. בסופו של דבר דחתה השופטת את תביעת הפיצויים של בזק והורתה להם לשלם לנתבע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבע, שנקבעו על 25 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. החלטה זו התקבלה בשל תשלום מלוא התמורה במועד על ידי הנתבעת תוך 30 יום מיום חתימת הסכם השכירות הנכון.