ב"ל 32767-05-21

תקציר

התובע, המתגורר באזור דחיית אל-בריד, או שכונת הדואר, מחוץ לגבולות ישראל, הגיש תביעה בה ביקש להיות מוכר כמי שחוק הביטוח הלאומי חל עליו, וכתוצאה מכך לקבל קצבת אזרח ותיק. הנתבעת טענה כי יש להכיר בתובעת רק ממועד החלת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בחודש אוגוסט 2020. בית המשפט בחן את העובדות, החקיקה והפסיקה הרלוונטית. על פי הפסיקה, המדינה מחויבת לדאוג לרווחת תושביה, ואילו תושבי חוץ אינם זכאים להטבות אלה אלא אם נאמר במפורש אחרת. בנוסף, הקמת מכשול ההפרדה בשנת 2006 הגבילה את זכויותיהם של הנפגעים ממנו. התובעת לא הודיעה למוסד לביטוח לאומי על מקום מגוריה בשכונת הדואר ורק עשתה זאת זמן קצר לפני ההליך הקודם. כיוון שכך, לא הייתה למכון כל דרך לדעת את מקום מגוריה האמיתי. ההליך הקודם הסתיים בפסק דין המכיר בזכאות התובע על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט מצא כי מטרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה היא להסדיר את עניינם של תושבים שנקלעו לגדר ההפרדה אך מחוץ לגבולות המוניציפליים. לפיכך, המועד הקובע להחלת הוראות אלה הוא 8.3.2005, מועד הוצאתן לשכונת הדואר. זאת ועוד, התובעת לא עדכנה את כתובתה במכון, למרות חובתה החוקית לעשות כן. לאור נסיבות אלה, קבע בית המשפט כי החלטת המכון להכיר בזכויות התובע ממרץ 2005 ואילך הייתה סבירה וחוקית. משכך, נדחתה התביעה לתחולה רטרואקטיבית של זכויות התובע ממועד מוקדם יותר. באשר לשאלה האם התובע זכאי לקצבת אזרח ותיק, קבע בית המשפט כי יש להחיל את הוראות חוק הביטוח הלאומי ולא הסכמים, בהתחשב בהליך הקודם. לפיכך, התובע זכאי לקצבת אזרח ותיק החל מחודש אוגוסט 2020 ואילך, בהתאם לחוק. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.