בד"א 11/18

תקציר

הערעור מתייחס לעבירת משמעת שביצע לכאורה המערער, עורך דין שהקליט פגישת עבודה ללא ידיעת הנוכחים האחרים, לרבות עורך דין נוסף, והשתמש בהקלטה בבית המשפט ושיתף אותה עם עיתונאי. המשיב, בית הדין לבירור משמעתי של לשכת עורכי הדין, הרשיע את המערער בעבירות לפי סעיפים 22(א), 22(ג) ו-61(3) לחוק הרלוונטי. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי כלל 22 אינו חל על פגישות מרובות משתתפים, כי הפגישה עסקה בנושאים שאינם משפטיים, וכי עורך הדין האחר ידע במשתמע על ההקלטה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור על תקנה 22, וקבע כי היה על המערער להודיע לעורך הדין השני על ההקלטה. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור בעניין עבירת הסל של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וסבר כי די בהרשעה לפי כלל 22 בלבד. עוד קבע בית המשפט כי העונש היה סביר ולא התערב מעבר לכך. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.