בע"מ 1511/05

תקציר

ההכרעה מתייחסת למחלוקת על קיום צוואה בין מבקש לבין בתו, המשיב. המבקשת ביקשה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב לא נשא בנטל ההוכחה בדבר קיום הצוואה. בצוואה המדוברת לא צוין במפורש כי המנוחה הצהירה כי זו צוואתה במהלך הליך העדות, אשר לטענת המבקשת היווה פגם צורני שהעביר את נטל הראיה למשיב. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי פסקו כנגד טענה זו. המבקש, בערעור שני, טען כי היה על בתי המשפט להתמקד בשאלה האם מתקיימים התנאים הפורמליים לקיום צוואה לפי סעיף 20 לחוק הירושה. עם זאת, השופט דחה את בקשת רשות הערעור, והדגיש כי פרשנותו של סעיף 20 מבוססת היטב בפסיקה וכי התערבות במקרה זה, שלא עוררה שאלות משפטיות משמעותיות, אינה ראויה, מה גם שמדובר בגלגול שלישי של הערעור. השופט הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי כל פגם בביצוע הצוואה אינו מעורר חשש לרצונו החופשי של המנוח או מצדיק העברת נטל ההוכחה. משכך, הבקשה נדחתה, והחלטות הערכאות הנמוכות עמדו בעינן.