בג"צ 287/91

תקציר

פסק הדין דן בזכות לעמוד למתחרים עסקיים הנפגעים ממתן הטבות שלא כדין למתחרים שלהם. בית המשפט פסק לטובת המשיבים בקובעו כי עותר המצליח להצביע על התערבות בלתי חוקית במהלך התחרות הרגיל ובשוק החופשי הגורמת נזק ממשי לעיסוקו או מהווה איום ממשי לפגיעה כזו, זכאי לסעד. המקרה שלפנינו עסק במשיבה שביקשה להעתיק את מפעל הקרטון הגלי שלה בשל פקיעת חוזה החכירה והצורך בהרחבה. הם תכננו לעבור למבנה בבעלות המדינה בברקן שבשומרון, שלא היה בשימוש, והעותרים, מתחרים באותו ענף, טענו כי מהלך זה יגרום להם נזק בשל הרוויה הקיימת בשוק והיעדר פוטנציאל יצוא. בית המשפט הכיר בזכותם של העותרים לעמוד, אך בסופו של דבר דחה את עתירתם, בקובעו כי די בתכניתו של המשיב כדי לעמוד בחלק מהמטרות שהותוו בחוק עידוד השקעות הון. בית המשפט שקל ודחה גם טענות בדבר כיסוי תקציבי לתכנית המשיבה, בציינו כי ההתחייבות הייתה בגבולות ההרשאה התקציבית לפיתוח תעשייתי בשנות הכספים הרלוונטיות. השופט גולדברג הדגיש כי לגופים מנהליים חייבים להיות קריטריונים ברורים לחלוקת כספי ציבור וכי החשש מסגירת מפעל המשיב ומניצול יעיל של משאבי המדינה הם סיבות לגיטימיות לאישור התוכנית. פסק הדין דן גם במגמה המתפתחת של הכרה במעמדם של מתחרים עסקיים ובהפעלה סבירה של שיקול דעת על ידי הרשות המוסמכת.