ת"א 1056/10

תקציר

בעל מבנה בית חולים נתפס כאחראי לתאונה שאירעה בשטחו וחויב לפצות את התובע. לבעלים הייתה חובת זהירות מושגית כלפי התובע, שנקבעה בפסיקה קודמת, שכן הם היו הבעלים של הקרקע עליה אירעה התאונה. הייתה חובת זהירות קונקרטית שחבו הנתבעים כלפי התובע במקרה זה, משום שהיעדר משטח דריכה יצר סיכון בלתי סביר. גם על התובעת, שהכירה את הסביבה, הוטלה חובת זהירות כלפי עצמה; לפיכך, הפיצוי שלה הופחת ב-30% עקב רשלנות תורמת. בית המשפט קיבל את הערכת מומחה מטעם בית המשפט בדבר נכות קבועה של 10% לתובע כתוצאה מהתאונה. טענות התובע לאובדן הכנסות בעבר לא הוכחו ולכן נדחו. במקום זאת, נפסק לה פיצוי גלובלי של 50 אלף שקל בגין אובדן הכנסות עתידי, לצד 35 אלף שקל בגין נזק לא ממוני ו-5,000 שקל בגין הוצאות וסיוע. נוכו מהסכום הכולל בגין אשמתה התורמת של התובעת ומענק נכות שקיבלה. לפיכך, הפיצוי הסופי שנפסק לתובע עמד על 46,850 ₪, בצירוף 20% שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.