ת"פ 52725-09-16

תקציר

על בית המשפט העליון הוטל לקבוע האם העבירות שביצע הנאשם היוו "אירוע" אחד או "מעשים" מרובים. השופט דנציגר אימץ שני מבחנים להגדרת "מעשה", שהם המבחן הפורמלי-עובדתי והמבחן המהותי-מוסרי. בתוך כך, הציע השופט ברק ארז מבחן חדש שבמרכזו הקשר המהותי וההדוק בין המעשים, הרואה בהם חלק מאותה תוכנית פלילית. השופט פוגלמן הצטרף לעמדתו של השופט ברק ארז. במקרה זה, מעשיו של הנאשם התפרשו על פני תקופות שונות אך הציגו קווי דמיון רבים, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי מדובר באירוע בודד או בתוכנית פלילית אחת. לפיכך, קבע בית המשפט את מכלול הענישה ההולם, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, באשמה ובנזק שנגרם, ובמדיניות הענישה המקובלת. העבירות שביצע הנאשם – הכוללות הפרעה לשוטר, שיבוש הליכי משפט ועבירות סמים – נמצאו חמורות ומהוות סכנה משמעותית לבטיחות הנהגים והולכי הרגל. בית המשפט שקל גם את עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, לרבות מקרים קודמים של נהיגה בזמן פסילה ותחת השפעת סמים או אלכוהול. בשלב השני של גזר הדין החליט בית המשפט שלא לחרוג ממתחם הענישה ההולם, שכן לא הוצגו המלצות שיקומיות. לבסוף, בשלב השלישי קבע בית המשפט את העונש ההולם בטווח שנקבע, תוך התחשבות בגורמים שאינם קשורים לביצוע העבירה, כגון הפגיעה בעונש בנאשם, קבלת האחריות של הנאשם, הצורך בהרתעה אישית וכללית וחלוף הזמן. בית המשפט הטיל עונש בינוני של שישה חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון מאסר על תנאי, התחייבות כספית ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה. בית המשפט הורה גם על הפעלת עונש מאסר מותנה קודם, שתוצאתו 11 חודשי מאסר בפועל. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בנצרת.