תא"מ 22276-05-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תביעת קבלן משנה לפיצוי בסך 40 אלף שקל מקבלן בניין בגין שירותי ניסור בטון שניתנו. הנתבעת, אשר הכחישה את התביעה והגישה תביעה שכנגד, טענה כי רשלנות התובע גרמה לתאונה באתר העבודה. בית המשפט היה צריך לקבוע את תנאי ההסכם בין הצדדים ולהטיל אחריות לתאונה. בית המשפט מצא כי התובע ועובדיו היו אחראים לניסור ונקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים במהלך העבודה. הימנעותם מנקיטת זהירות סבירה ומהבטחת נפילת גוש הבטון גרמה לרשלנות. היעדרותו של התובע מהאתר והסתמכותו על עובדים לא מקצועיים תרמו לתאונה. באשר להסכם, קבע בית המשפט כי התובע הוא האחראי הבלעדי לעבודות הניסור ורמז כי היה עליו לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים. ניסיונו של התובע להתחמק מחובתו כאיש מקצוע לא צלח. בית המשפט קיבל את גרסת הנתבע להסכם, אשר נתמכה אף היא על ידי עד צד שלישי. עובד התובעת הודה כי גוש הבטון לא נוסר במלואו, מה שגרם לו להתנדנד ולפגוע בוויטרינה, מה שהוביל לנזק. בית המשפט הגיע למסקנה כי רשלנות התובע גרמה לתאונה. עם זאת, התובע היה זכאי לתשלום עבור העבודה שנעשתה, אם כי מופחת עקב אי השלמת העבודה. בית המשפט קבע כי שווי עבודתה של התובעת היה כ-25,000 ₪, ולאחר ששקל את תביעתה שכנגד של הנתבעת לפיצויים, מצא כי התובע זכאי ל-14,700 ₪. הנאשם חויב לשלם סכום זה בצירוף 4,000 ₪ הוצאות משפט בתוך 30 יום. לסיכום, בית המשפט ייחס לתובע אחריות בגין ניסור בטון רשלני, והורה לו לשלם לנתבע סכום מופחת עבור העבודה ולכסות את נזקי הנתבע.