רחד"פ 58355-03-23

תקציר

בית המשפט החליט לתת למבקש רשות ערעור, ולאחר עיון בבקשה כאילו ניתנה רשות, הערעור נדחה. המבקש, נושה, ביקש ארכה להגשת תביעת חוב נגד אדם הנמצא בהליכי חדלות פירעון. עם זאת, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטות הנאמן והערכאה הנמוכה יותר, אשר דחו את ההארכה. הנושה ידע על תחילת ההליכים ולא הסביר מדוע לא הצליח להגיש את התביעה במועד. יתר על כן, הנושה יכול היה להגיש את תביעת החוב או לבקש ארכה לפני המועד האחרון. התנהלותם לא הראתה כל מניעה להגשה במועד ובקשותיהם לא שללו את האפשרות להגיש תביעת חוב. הבקשות התבססו על נימוקים שונים וניתן היה להגיש אותן במקביל או בסמוך לאחר דחיית הבקשה הראשונה. בנוסף, הנושה לא סיפק כל הצדקה סבירה לאיחור המשמעותי בהגשת תביעת החוב או בבקשת הארכה. לפיכך, לא התקיימו התנאים למתן ארכה לפי סעיף 210(ג) לחוק הרלוונטי, והתקיימו החלטות הנאמן והערכאה הנמוכה יותר. הערעור נדחה, והמבקש חויב לשלם הוצאות בסך 6,000 ₪, כאשר סכום הערבות הועבר לנאמן לחלוקה.