ע"א 4/57

תקציר

המקרה הנדון הוא משה נדיר נ' עמנואל כהנוביץ ואח', שעניינו מלח בשם משה נדיר שנפגע בעת שעבד על ספינה נגררת. הספינה התנתקה מהספינה הגוררת, וכתוצאה מכך סבל נדיר מתנאים קשים בים במשך שלושה לילות ויומיים. הוא חווה קור, רעב ופחד עקב רשלנות המשיבים. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו לפיצויים כלליים, והוביל את נדיר לערער. הערעור התקבל חלקית. ממלא מקום הנשיא חשין קבע כי במשפט האנגלי ובבתי המשפט בארה"ב לא ניתן להעריך מצוקה רוחנית שנגרמה כתוצאה מרשלנות במונחים כספיים אלא אם היא מלווה בנזק גופני. מאחר שנדיר לא סבל מנזק פיזי, דחה השופט את תביעתו לנזקים רוחניים. עם זאת, חשין חלק על פרשנותו של השופט ל"נוחות" ו"רווחה גופנית" בפקודת הנזיקין האזרחית. הוא טען כי זכותו של נדיר לנוחות ולרווחה גופנית נפגעה וניתן לפצות על סבלו. לכל צד הוקצה אחוז מהנזק, כאשר המשיבים 1 ו-2 שילמו 75% ו-25% הנותרים התחלקו בין המשיבים 3 ו-4. ערכאת הערעור פסקה לנדיר 500 לירות פיצויים כלליים, בנוסף ל-30 לירות שנפסקו על ידי הערכאה הנמוכה יותר, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין.