המ"ש 12835-07-24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להאריך את המועד לערעור על דו"ח מהירות. טענת המבקש כי שילם את הכרטיס מבלי לדעת על כך, לאחר שחזר מחו"ל, וכי הרכב שימש אדם אחר בעת ביצוע העבירה, לא התקבלה. מאחר שהכרטיס שולם, הוא נחשב להודאה באשמה, והמבקש נחשב כמי שהודה באשמה, הורשע וריצה את עונשו. המבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את פתיחת המשפט מחדש, ובית המשפט לא מצא עיוות דין בפסק הדין הראשוני. השופט קבע כי האינטרס הציבורי בסופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש, במיוחד נוכח היעדר פעולה מיידית לאחר תשלום הכרטיס. לפיכך, נדחתה בקשת הארכה לערעור, תוך הדגשה כי בית המשפט אינו יכול לבטל כדבר שבשגרה פסקי דין של בעלי דין שלא התייצבו.