סע"ש 30828-07-18

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקיו לשעבר, הנתבעים מס' 1 ו-2, בגין הטבות תעסוקה שונות שלטענתו מגיעות לו. ההטבות המדוברות התייחסו לגמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים בגין פיטורים שלא כדין, דמי הבראה, דמי חגים והשלמת שכר עבור חודש ספטמבר 2015. הנתבעים טענו כי התובע אינו זכאי להטבות אלה. השופט שמע את הראיות והטיעונים של שני הצדדים. באשר לתביעה לגמול שעות נוספות, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח את לוח הזמנים הנטען שלו וכי תשלום השעות הנוספות הגלובליות בתלושי שכרו מהווה פיצוי מספק. לפיכך, התביעה להפרש שעות נוספות נדחתה. עוד קבעה השופטת כי התובע התפטר מעבודתו ולא פוטר שלא כדין, ובכך דחתה את תביעתו לפיצויי פיטורים. הנתבעים הודו כי חייבים לתובע 1,134 ₪ דמי הבראה, אותם פסק השופט לתובע. עם זאת, השופטת הסכימה עם הנתבעים כי התובע, עובד חודשי, אינו זכאי לדמי חגים, ולכן תביעה זו נדחתה. כמו כן, דחתה השופטת את תביעת התובע להשלמת שכר, וקבעה כי שכרו של התובע באותו חודש שיקף את שעות עבודתו בפועל. באשר לתביעה נגד הנתבע מס' 1 קבע השופט כי אין די ראיות כדי להטיל עליו אחריות לחובות הנתבע מס' 2, ועל כן גם טענה זו נדחתה. בסופו של דבר הורה השופט לתובע לשאת בהוצאות הנתבעת מס' 2, בסך 6,000 ₪, ופסק לתובע 1,134 ₪ דמי הבראה. עוד קבעה השופטת כי הימנעותו של התובע מלהוכיח את טענותיו אינה מותירה צורך לדון בטענות הקיזוז השונות של הנתבעים. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים ונמסרה להם בפסק דין בכתב.