ת"א 1764/05

תקציר

התובע, שהיה חולה נפש, קפץ לעבר רכבת נוסעת ונפצע. הוא תבע את חברת הרכבת ואת מבטחיה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים טענו כי מדובר בניסיון התאבדות וכי אין להם אחריות, אך בית המשפט דחה טענה זו ופסק לטובת התובע בשאלת האחריות. לאחר מכן עבר התיק לשלב הנזקים. התובע סבל מחבלות ראש קשות, אובדן ראייה וקטיעת ידו הימנית. הוא הוכר גם כנכה ב-100% בשל מחלת הנפש הקיימת שלו. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים על מנת להעריך את מצבו וצרכיו של התובע. נקבע כי תוחלת חייו של התובע התקצרה בשבע עד עשר שנים עקב התאונה ומחלת נפשו הקודמת. התובע לא עבד משנת 1997 ולא היו לו הכנסות לפני התאונה, אך בית המשפט פסק לו סכום פיצוי נמוך בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, שכן מדי פעם קיבל דמי כיס עבור עבודות מזדמנות. עוד קבע בית המשפט כי מסגרת הפיצוי הראויה לתובע היא להישאר במוסד, ולא במסגרת ביתית, ופסק לו פיצוי בגין טיפול סיעודי, סיוע מצדדים שלישיים והוצאות רפואיות, בין יתר ראשי הנזק. כמו כן נפסק לתובע סכום מסוים בגין הוצאות אפוטרופוס, נזק לא ממוני ופיצוי מוגדל בגין התנהלות הנתבעים במהלך ההליך. סך הפיצויים עמד על כמה מאות אלפי שקלים, שישולמו על ידי הנתבעים בתוך 30 יום, ולאחר מכן יצברו ריבית. עוד נקבע בפסק הדין כי סכומי הפיצוי יושקעו כראוי ושמו של התובע יהיה מוגן במערכות הדיגיטליות של בית המשפט.