ת"א 9241/07
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי גובה הנזק שחבו הנתבעים, שבית המשפט היה צריך להעריך. נזקיו של התובע כללו שבר בירך ימין ומחלות נפשיות וגופניות שונות, בהן הכיר בית המשפט לאחר שבדק מספר מומחים רפואיים. התובע תבע פיצוי בגין עזרה לזולת, נזק לא ממוני, התאמות בדיור, ניידות, פיזיותרפיה, טיפול נפשי וטיפול תרופתי. הנתבעים חלקו על היקף מגבלותיו של התובע ועל ההוצאות שהוצאו. בית המשפט מצא כי לתובעת אכן נגרמו ליקויים משמעותיים עקב התאונה, דבר המזכה אותה בפיצוי בגין מרבית תביעותיה. עם זאת, הסכומים הנתבעים הופחתו פעמים רבות בשל מצבו הבריאותי של התובע לפני התאונה והתפקיד המוגבל של התאונה בהחמרתם. כך למשל, בית המשפט פסק לה פיצוי בגין סיוע שנדרש בחיי היום-יום, אך רק לעתיד ובשיעור נמוך מזה שנתבע, תוך שהוא דוחה את התביעה לסיוע בעבר. גם תביעת התאמת הדיור התקבלה, אך בית המשפט בחר בפתרון צנוע יותר של השכרת דירה חדשה במקום רכישת דירה, ורק למשך תוחלת החיים של התובע. תביעת הניידות התקבלה בחלקה, ואילו תביעות הפיזיותרפיה, הטיפול הפסיכולוגי והטיפול התרופתי נפסקו במלואן, שכן הנתבעים לא חלקו עליהן. לבסוף, קבע בית המשפט את סך הפיצויים בצירוף שכר טרחה וניכויים בגין תשלומים קודמים ששילמו הנתבעים. פסק הדין היה נמוך משמעותית מסמכותו של בית המשפט, מה שגרם לשופט להעיר כי העברת התיק לבית המשפט לא הייתה מוצדקת.
ת"א 9241/07 צורי בת שבע נ' צנדלר מרגלית, מחוזי (2.9.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.