פר"ק 5018/08

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת הכונס להכיר בבנימין כנושה מובטח בעל שעבוד קנייני על זכויות הקניין של חברת הנדל"ן המעורבת בתיק. השופט הודה כי אמנם בנימין לא פעל לפי ההליך הראוי ליצירת שעבוד, אך נסיבותיו המיוחדות של המקרה מצדיקות את הכרתו כנושה מובטח. השופט הדגיש כי אי רישום שטר המשכנתא על ידי בנימין אצל רשם החברות היה טעות טכנית, שכן הייתה לו זכות קניינית במקרקעין שאושרה על ידי רשם המקרקעין. זאת ועוד, כוונת הצדדים והביטוי הפומבי של השעבוד במרשם החברות תומכים בטענתו של בנימין. השופט הבחין בין מקרה זה לבין פסקי דין קודמים, ובראשם רוזובסקי, שם רישום השעבוד היה שגוי, ולחברה לא היו זכויות קנייניות או שעבודים תקפים. במקרה זה, לבנימין היה שעבוד רשום כדין על הזכויות החוזיות וזכות קניינית באמצעות המשכנתא, המצדיקה את הכרתו כנושה מובטח. השופט התייחס גם לטענותיו החלופיות של בנימין ולטענותיו המקדמיות, ודחה את שתיהן. הטענה החלופית התמקדה בפרשנותו של סעיף 9(ג) לחוק המשכון, ואילו התביעה המקדמית ביקשה להסתמך על מעשה נטען של בית המשפט, שגם הוא נדחה. לבסוף, הורה השופט לכונס הנכסים להעביר את יתרת הכספים בחשבון הכינוס לבנימין, כאמור בבקשה.