עת"מ 28320-01-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, נתן פסק דין כללי בפן המשפטי של מאות עתירות דומות נגד הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט בישראל. הנוהל הישן, שהיה נהוג לפני 2011, הוחלף בנוהל חדש, מחמיר לכאורה, שנועד לסנן בקשות קלות דעת ולהתמודד עם הגידול חסר התקדים בפניות. השינוי המרכזי הוא שההליך החדש מאפשר לדחות בקשות על הסף לאחר ראיון בסיסי, ללא המשך טיפול או זכות ערעור, למעט לבית המשפט לעניינים מנהליים. העותרים טוענים כי הנוהל החדש אינו סביר ואין להחילו רטרואקטיבית על בקשות שהוגשו לפני יישומו. פסק דינו של השופט ורדי מתייחס להחלת הנוהל החדש על בקשות מלפני 2011 ובוחן את מידתיותו. הוא קובע כי תחולתו הרטרואקטיבית של הנוהל החדש היא כדין במקרים בהם הבקשה נעדרת שחר וממילא הייתה נדחית על פי הנוהל הישן. אלה מקרים שבהם המטרה העיקרית היא להרוויח יותר זמן במדינה מסיבות כלכליות או הצדקות לא רלוונטיות אחרות. עתירות אלה יידחו על הסף, ללא צווי ביניים המונעים גירוש, שכן המבקשים לא הוכיחו סכנה לחייהם. בעתירות המציגות לכאורה סכנת חיים עם הגירוש, קובע השופט ורדי כי יש ליתן צו ביניים, והעתירה עצמה תידון. מקרים אלה ישמשו גם לבחינת הטיעונים המשפטיים ביחס לנוהל החדש. מקרים אחרים יידונו לגופו, עם נטייה למתן צווי ביניים, כדי למנוע סכנה פוטנציאלית לחייו או לחירותו של המבקש. מצופה מעורכי הדין לבחור בקפידה תיקים אלה ולהימנע מהגשת בקשות סרק, אשר יטופלו במהירות. במקרה הספציפי הנדון, בו מדובר באזרח גיאורגי השוהה בישראל באופן בלתי חוקי בסך הכל עשר שנים, העתירה נדחית על הסף. השופט קובע כי היא חסרת שחר, שכן היא נעדרת ראיות לסכנה כלשהי לחיי העותר, מונעת ממניעים כלכליים וזהה כמעט לחלוטין לעתירות אחרות שהגיש אותו עורך דין. ככלל, פסק הדין מנסה לאזן בין הצורך לסנן בקשות מקלט לגיטימיות ולהגן על זכויותיהם של מי שנשקפת להם סכנת חיים, לבין ניהול המספר הרב של בקשות סרק.