רע"א 2808/04

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה המאפשרת למשיב, נפגע תאונת דרכים, להציג ראיות נוספות לסתור ממצאים קודמים של ועדות רפואיות. התביעה הראשונית נועדה לקבוע את דרגת הנכות שנגרמה בתאונה. לאחר מיצוי אפשרויות הערעור במסגרת הוועדות הרפואיות, ביקש המשיב להגיש ראיות חדשות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט השלום בהרצליה דחה בקשה זו, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב, מה שהוביל לבקשה הנוכחית בפני ערכאה גבוהה יותר לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון שקל בכובד ראש את הקווים המנחים להתרת הצגת ראיות סותרות, ובחן האם קיימות עילות משפטיות או נסיבות יוצאות דופן המצדיקות אמצעי חריג זה. נקבע כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות נסיבות חריגות במקרה זה. דהיינו, היו אינדיקציות להידרדרות אפשרית במצבו של המשיב מאז ההערכות הרפואיות הקודמות, אשר עלולה להשפיע על קביעת הנכות. שינויים אפשריים אלה, לרבות החמרה בשמיעה ובנזק לעור, יחד עם חוות דעת תומכות של מומחים שונים, היוו עילה מספקת לבדיקה מלאה. הערכאה הגבוהה יותר הסכימה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לסטות מהכלל, הקובע כי הצגת ראיות סותרות היא חריג, השמור למקרים של עובדות שהתגלו לאחרונה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר היה ספציפי לנסיבות הייחודיות של מקרה זה ולא יצר תקדים. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪. פסק דין זה מדגיש את החשיבות של מתן הזדמנות הוגנת לקורבנות להציג את טענותיהם, במיוחד כאשר מתעוררות עובדות חדשות או הידרדרות במצבם.