תפ"ח 20601-06-10

תקציר

זהו פסק הדין במשפט הנוגע לאירוע שהתרחש ביום 4.6.2010 בין הנאשם, חברו אנדריי דודארב, לבין עמיתו לעבודה של אנדריי, המתלונן. בערב המדובר התקשר אנדריי למתלוננת וביקש ממנה להתלוות אליו לביתו כשהוא שיכור. כשהגיעה לדירת הנאשם, בה שהה אנדריי, נעל הנאשם את הדלת מאחוריה. הנאשם הציע הצעות מיניות כלפי המתלוננת, אך היא סירבה. לאחר מכן נעל את אנדריי מחוץ לדירה, איים עליו בסכין ושיסה בו את כלבו. לאחר מכן איים הנאשם על המתלוננת בסכין, אילץ אותה להתפשט ודקר אותה בגבה. לאחר מכן אנס אותה. במשך כל הזמן הזה, אנדריי התחנן בפני הנאשם שיפסיק וישחרר אותם. בסופו של דבר, הנאשם איפשר להם לעזוב את המקום. כתב האישום מייחס לנאשם כליאת שווא, אונס, שלילת יכולת התנגדות לצורך ביצוע עבירה וחבלה חמורה. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בכליאת שווא, אונס, שלילת יכולת התנגדות לביצוע פשע ותקיפה הגורמת חבלה ממשית (אך לא חבלה חמורה כפי שהואשם). השופטים השתכנעו מעדותו של אנדריי, ומעדותה של המתלוננת, שאותה מצאו אמינה ונתמכת בראיות. עוד נמצא כי בעדותו של הנאשם היו סתירות ושקרים. הם זיכו את הנאשם מאשמת החבלה החמורה, שכן הם לא ראו את הפציעות שנגרמו לאנדריי כעונות על ההגדרה המשפטית. הנאשם הורשע ביתר סעיפי האישום, ומעצרו הוארך עד למתן גזר הדין, שנדחה ל-18 ביולי 2011.