ת"ק 46618-01-23

תקציר

פסק הדין מתייחס להסכם פשרה פשרה בין התובעת, פס, לבין הנתבעת, ראובן, בנוגע לעסקת מכר לשתי חנויות שהשתבשה. על פי ההסדר, פאס נדרשה לשלם דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל ולהציג שובר ואישור להעברת הזכויות לראובן, ואילו ראובן היה אמור לשלם את דמי החכירה למינהל. מאחר שפס לא סיפק את המסמכים הנדרשים, הוא חויב לשלם לראובן 200,000 ש"ח. פס טוען כי שילם את דמי ההסכמה אך לא הצליח לקבל את האישור הנדרש של מינהל מקרקעי ישראל ולכן דורש מראובן לשלם לו את דמי החכירה, כמו גם סכומים נוספים, שכן פאס היה צריך לשלם את האגרות הללו למינהל. ראובן טוען כי אי עמידתו של פס בהסדר פוטרת אותו מתשלום דמי החכירה. השופט מצא כי שני הצדדים פעלו באופן מבלבל ולא עמדו בהסכם הפשרה. פס לא סיפק את המסמכים הנדרשים וראובן לא שילם את דמי החכירה. אולם, מאחר שבהסדר הפשרה נכתב במפורש כי התחייבותו של ראובן לשלם את דמי החכירה אינה תלויה בהתחייבויותיו של פס, ראובן היה צריך לשלם אותם. מאחר שפס"ד שילם את האגרות בכפייה, על ראובן לפצות אותו בסכום של 8548 ₪, המייצג את דמי החכירה, ללא הצמדה או ריבית. השופט לא פסק לפאס את הסכומים הנוספים שדרש בשל אי עמידתו שלו בהסדר הפשרה וסירב להורות על הוצאות. פסק הדין מקווה כי הצדדים יפתרו את ענייניהם מחוץ לכותלי בית המשפט ומעניק זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.