ת"פ 45733-12-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונש שיש להטיל על אדם שתקף שוטר. הפסקה פותחת בהדגשת העקרונות המנחים בקביעת חומרת העונש, המפורטים בסעיפים 40ב ו-40ג לחוק העונשין. הוא מדגיש את ההשלכות החברתיות של פשעים אלימים ואת הצורך בצעדי ענישה כדי לרסן מעשים כאלה. באופן ספציפי, הוא מציין כי תקיפת לובשי מדים בעת מילוי תפקידם היא עבירה חמורה משום שהיא מאתגרת את שלטון החוק. לאחר מכן יורדת הפסקה לפרטי המקרה, ומזכירה את סירובו של הנאשם להיענות לבקשותיו של שוטר בעת עיכובו, מה שהוביל לפגיעה פיזית בשוטר. היא מכירה בפגיעה בעבודה של הקצין ובנכות הצמיתה שנגרמה לו כתוצאה מהאירוע. תיאור הפגיעה בכתב האישום נחשב מדויק ולא מוגזם. נסיבות העבירה נחשבות חמורות, כאשר מעשיו של הנאשם מתוארים כמסוכנים וחסרי מעצורים, תוך הפגנת זלזול במשטרה ובשלטון החוק. הסעיף מזכיר גם את מדיניות הענישה הרווחת בעבירות דומות ומציין כי טווח העונשים מגוון למדי. הוא מציע כי עונש הולם צריך לנוע בין עבודות שירות למאסר בפועל. בבחינת נסיבות שאינן קשורות לעבירה, נלקחים בחשבון קבלת האחריות החלקית של הנאשם ומצבו הבריאותי והמשפחתי. עם זאת, גם עברו הפלילי, הכולל ריבוי עבירות אלימות, שחלקן בוצעו נגד שוטרים, מהווה גורם משמעותי. בית המשפט סבור כי הנאשם טרם הפנים את חומרת הדין ונשקפת לו סכנה לפגיעה חוזרת. הסעיף דן בחוסר ההתאמה של עבודות שירות למקרה זה ומדגיש את הצורך בענישה קונקרטית ומרתיעה. הוא מציין כי גם המחוקק הכיר בחומרת העבירה בכך שקבע עונש מינימום בסעיף 273 לחוק העונשין. נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות תפקידו כהורה משמורן, נלקחות בחשבון, אך מודגש כי למעשיו השלכות. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל, ועוד שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר סיום ריצוי העונש הראשוני. כמו כן נדרש הנאשם לשלם פיצויים לקצין המותקף. הפסקה מסתיימת בפירוט מועדי תחילת גזר הדין והופעתו של הנאשם בבית המשפט, יחד עם זכות הערעור והנחיות התובע.