על"ע 758/94

תקציר

השופט ט' אור נתן את פסק הדין לבית המשפט, אשר דחה הן את ערעורי המערער והן את ערעורי המשיב. המערער, עורך דין המייצג לקוח בשם זאבי בתיק פלילי של העלמת מס, הורשע בשניים מתוך שלושה אישומים שהוגשו נגדו על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו. האישום הראשון התייחס לכך שהמערער לא התייצב מספר פעמים בבית המשפט לדיונים בתיק. בית המשפט קבע כי הוכח כי המערער היה בא כוחו של זאבי בהזדמנויות אלה ואישר את ההרשעה. באישום השני, שבו זוכה המערער על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי, נטען כי המערער סירב למסור לבית הדין את כתובתו של זאבי. עם זאת, בית הדין המשמעתי הארצי בחר לדחות את הערעור על הזיכוי, ולא מצא עילה להתערב. באישום השלישי, שבו הורשע המערער גם על ידי בית המשפט המחוזי, נטען כי המערער מסר מידע כוזב ללשכת עורכי הדין, בטענה שלא ייצג את זאבי לפני סוף שנת 1986. בית הדין הארצי הרשיע את המערער גם בסעיף זה, וקבע כי הוא אכן ייצג את זאבי מאפריל 1986. הצהרה כוזבת זו, קבע בית המשפט, פגעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. טענותיו של המערער לדחיית התובענה נגדו נמצאו חסרות שחר, וגם טענותיו הפרוצדורליות נמצאו חסרות בסיס. בשל הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות המשמעת, בחר בית הדין שלא להטיל עונש חמור, למרות אופי העבירות. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את שני הערעורים, כאשר השופט עלי נתן חולק על כך.