ע"א 908-02-17

תקציר

פסק הדין קשור לסכסוך מקרקעין על בעלות בשתי חלקות קרקע סמוכות, המכונות מגרש 19 ומגרש 19/1. המערערת הסכימה לקיומה של רשות בלתי חוזרת ביחס למגרש 19/1 ולבית שנבנה עליו, אך היקפה של סמכות זו הוטל בספק. החלטת בית משפט קמא הייתה כי למשיבה זכות בעלות בלתי חוזרת על כל מגרש 19, לרבות מגרש 19/1 ומגרש 19/2. עם זאת, לאחר עיון מצא השופט כי בית משפט קמא לא דן או הכריע די הצורך בטיבה ובהיקפה של הסמכות שהוענקה למשיב. זאת ועוד, ממסמכי בית המשפט ומההליכים עולה כי מגרש 19/2 אינו שנוי במחלוקת, והמשיבה לא טענה לרשות המכסה את כל מגרש 19. תחת זאת, טענותיו והתנהגותו של המשיב הצביעו על כך שהוא אינו מתנגד לחלוקת המגרש, ובית המשפט קיבל את תכנית החלוקה שהציעה המערערת למגרש 19/1, ששטחו 453 מ"ר. עוד ציינה השופטת כי השימוש שעשתה המשיבה במגרש 19/2 היה מזערי, כלל מבנים קלים, ואינו מצדיק הכרה בסמכות בלתי חוזרת לחלק זה של הקרקע. בסופו של דבר קבע השופט כי למשיב זכות שימוש בלתי חוזרת רק במגרש 19/1 ועליו לפנות את נכסיו ממגרש 19/2 בתוך 45 יום. כמו כן חויב המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. בכך בוטלה החלטת בית משפט קמא, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.6.2017.