פ"ה 61740-06-17

תקציר

התובע, עובד משרד הביטחון, מונה לחשב המשרד על פי הסכם מיוחד. ההסכם ביטל את כתב המינוי הקודם שלו וזיכה אותו בזכויות פנסיוניות מסוימות. שנתיים לאחר מכן ביקש התובע להתפטר מתפקידו במשרד ולעבור לחברה אחרת, רפאל. לאחר מכן חתמה המדינה על נספח להסכם, המאפשר לתובע לשמור על זכויותיו הפנסיוניות למרות ההעברה. שנים לאחר מכן, ביקש התובע לקבל קצבת פרישה במקביל להמשך עבודתו ברפאל. נציב שירות המדינה אישר את הבקשה בעל-פה, וסגנו שלח אישור בכתב. אלא שהבקשה נדחתה מאוחר יותר על ידי החשב הכללי. התובע תבע את המדינה בטענה כי המדינה נתנה לו הבטחה מנהלית לממש את זכויותיו הפנסיוניות. בית המשפט הסכים עם התובע וקיבל את טענתו. בית המשפט קבע כי המדינה, באמצעות נציב שירות המדינה וסגנו, נתנה לתובע הבטחה מנהלית בדבר זכויותיו הפנסיוניות, שהמדינה מחויבת לקיים. בית המשפט הורה למדינה להכיר בפרישתו של התובע ולשלם לו את קצבתו ממועד הפרישה ואילך, לרבות תשלומים רטרואקטיביים בתוספת ריבית. המדינה נדרשה גם ליצור חשבון מסודר לתובע ולכסות את הוצאותיו המשפטיות.