ב"ל 65118-01-19

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בתביעה למענק עבודה מועדף לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי על ידי מתנדב שירות לאומי לשעבר שעבד בבית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי. התובעת טענה כי עבודתה בבית הספר מהווה "טיפול אישי וסיוע" כהגדרתם בחוק, ולכן יש להיות זכאית למענק. עם זאת, השופט, מר חגי אליעזר עינת, יחד עם נציגת הציבור מירב קליימן, פסקו נגד התביעה. בפסק הדין נכתב כי למרות התרשמותה של התובעת כצעירה בעלת ערך שביצעה עבודות קשות בבית הספר, ההגדרה של "עבודה מועדפת" בחוק הביטוח הלאומי ברורה. היא מחייבת לבצע את העבודה בסוג מסוים של מקום עבודה הסובל ממחסור כרוני בעובדים, כמפורט בתוספת ח' לחוק. בית הספר בו עבדה התובעת לא נכלל באף אחת מהקטגוריות המנויות בתוספת ח'. יתר על כן, מהראיות עולה כי התלמידים עליהם פיקחה וסייעה התגוררו בביתם ולא התגוררו באף אחד מהמוסדות המוזכרים בחוק. לפיכך, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא לדחות את התביעה, למרות שהכיר בעבודה החשובה והקשה שביצע התובע. פסק דין זה מחזק את הצורך לעמוד בדרישות החוק למענק עבודה מועדף ומדגיש כי בית הדין אינו יכול לסטות מההגדרות והמוסדות הברורים המפורטים בחוק. השופטת הדגישה כי למרבה הצער, התובעת לא עמדה בתנאים הנדרשים לזכאות, ועל כן נדחתה תביעתה למענק.