עת"מ 2218/08

תקציר

העתירה מערערת על אישורה של תכנית מתאר מקומית המשנה את ייעוד הקרקעות שבבעלות המשיבים 4 ו-5 מבנייה צמודת קרקע לבנייה רוויה. העותרים, תושבים הגובלים בקרקעות, טוענים כי התכנית החדשה תפגע בנכסיהם ובאיכות חייהם, שכן היא תגביר את עומסי התנועה, תחסום את אור השמש ותפחית את ערך בתיהם. עוד הם טוענים כי ההחלטה לשנות את הייעוד אינה סבירה, שכן היא אינה באה בעקבות שינוי נסיבות או צרכים ציבוריים חדשים, ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין שלהם. כמו כן, טוענים העותרים כי הסתמכו על המצב התכנוני הקודם, והתכנית החדשה תביא לשיעורי הפקעה לא שוויוניים בהשוואה למבנים סמוכים. המשיבים, לרבות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב והוועדה המקומית, טוענים מנגד כי התכנית סבירה, מתיישבת עם מדיניות מקסום שימושי הקרקע בשטחים עירוניים, ומאזנת בין האינטרס הציבורי, האינטרסים של היזמים וזכויות העותרים. עוד הם טוענים כי טענת ההסתמכות של העותרים אינה מבוססת וכי ועדות התכנון אינן כבולות להחלטות קודמות. באשר להפקעות, מדגישות הוועדות כי היא מבוססת על צרכי ציבור ומשתנה בהתאם לנסיבות. לבסוף, מציינים המשיבים כי כל ירידת ערך של נכסי העותרים ניתנת לטיפול באמצעות פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת הוועדה סבירה ודוחה את העתירה. העותרים נדרשים לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים.