ת"פ 23828-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בהתבסס על המידע שסופק, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים הרלוונטיים: **ניתוח משפטי: פסק דין בת"פ 23828-09-25 מדינת ישראל נ' דמרי** **1. רקע עובדתי והעבירות המיוחסות:** הנאשם, איתי דמרי, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר דיוני בכתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות: * **החזקת סם שלא לצריכה עצמית** (פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973): כמות משמעותית של 403.32 גרם נטו קוקאין, מחולקת לחמש שקיות, לצד משקל אלקטרוני וכסף מזומן. * **הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו** (חוק העונשין, התשל"ז-1977). * **מעשה פזיזות ורשלנות** (חוק העונשין, התשל"ז-1977). * **איסור נהיגה ללא רישיון נהיגה** (פקודת התעבורה). * **שימוש ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש** (תקנות התעבורה). האירוע התרחש בצהרי היום, כאשר הנאשם נסע על אופנוע ללא רישיון וביטוח, על רכב שנאסר לשימוש. בעת עצירה שגרתית שהתבקש על ידי שוטרים, ניסה להימלט תוך נסיעה מסוכנת, חציית צמתים באור אדום, נסיעה נגד כיוון התנועה, עלייה על מדרכה, ובסופו של דבר השליך את הסמים והכסף. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **חומרת עבירות הסמים:** בית המשפט מדגיש את חומרת עבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ובפרט סם קשה ויקר כקוקאין. ההלכה הפסוקה, כפי שמצוינת בפסקי הדין המוזכרים, רואה בהפצת סמים פגיעה חמורה בערכים מוגנים כמו ביטחון הציבור ובריאותו. הצורך במלחמת חורמה בנגע הסמים מחייב מתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי. * **עבירות נלוות וחומרתן:** צירוף עבירות הסמים לעבירות התעבורה החמורות (נהיגה ללא רישיון, נהיגה ברכב אסור, נהיגה פוחזת ומסוכנת) מעלה את חומרת המעשה. נסיבות הבריחה מהמשטרה, תוך סיכון ממשי לחיי אדם, מחייבות התייחסות עונשית נפרדת ומשמעותית. * **הקשר בין החזקה להפצה:** בית המשפט קובע כי נסיבות ההחזקה – כמות גדולה, חלוקה לשקיות, משקל אלקטרוני וכסף מזומן – מלמדות בבירור כי מטרת ההחזקה הייתה למטרות סחר והפצה. גם אם לא הוכח שהנאשם הוא בעל הסם או עתיד להרוויח ממנו, ברור שהוא שימש חוליה מרכזית בשרשרת ההפצה. * **מדיניות ענישה אינדיבידואלית:** על אף שהפסיקה מספקת קווים מנחים למתחמי ענישה, בית המשפט מדגיש כי הענישה היא אינדיבידואלית. אין לחשב באופן אריתמטי את העונש לפי כמות הסם, אלא יש להתחשב בנסיבות המעשה והעושה. * **חובת ההרתעה:** הן הרתעת היחיד והן הרתעת הרבים הם שיקולים מרכזיים בקביעת העונש, במיוחד בעבירות סמים והפצה. * **הכרזה כסוחר סמים וחילוט:** בהסכמת הצדדים, הוכרז הנאשם כסוחר סמים. סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים מאפשר חילוט של רכוש שנפל בחלקו של הנאשם או שהשתמש בו לביצוע העבירה. במקרה זה, חולט הכסף המזומן. * **הפעלת מאסר על תנאי:** בית המשפט מפעיל במצטבר מאסר על תנאי מהרשעה קודמת, נוכח חזרת הנאשם על דפוס הפעולה. הדבר מדגיש את העיקרון כי הרשעות קודמות, במיוחד אם הן דומות במהותן, מהוות גורם מכביד בענישה. **3. חידושים ויישומים משפטיים:** * **הסדר דיוני:** במקרה זה, ההרשעה התבצעה במסגרת הסדר דיוני, אשר אפשר לצדדים להגיע להסכמה לגבי הכרזת הנאשם כסוחר סמים וחילוט רכוש, אך לא לגבי העונש. גישה זו מאפשרת יעילות דיונית ופריצת דרך בהסכמות בנושאים מסוימים, תוך השארת סוגיית העונש להחלטת בית המשפט. * **הדגשת הצורך בהרתעה אל מול שיקולים אישיים:** הפסיקה המוזכרת (ע"פ 9482/09 ביטון) מדגישה את הצורך להביא לידי ביטוי את החומרה הרבה שמייחסת החברה להפצת סמים, תוך הענקת משקל נמוך יותר לשיקולים אישיים במקרים אלו. * **התייחסות לנסיבות אישיות בתוך מתחם הענישה:** על אף ההדגשה של ההרתעה, בית המשפט אינו מתעלם לחלוטין מנסיבותיו האישיות של הנאשם (מצב בריאותי, ילדות מורכבת, עבר פלילי לא מכביד). שיקולים אלו מובאים בחשבון בעת גזירת העונש, כאשר בית המשפט מנסה למקם את העונש בתוך המתחם שנקבע. במקרה זה, נעשה ניסיון למקם את העונש קרוב לרף התחתון, תוך מתן דגש על הצורך בשיקום. * **שילוב עונשים ופסילות:** גזר הדין כולל שילוב מורכב של עונשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי, פסילות בפועל ועל תנאי, וקנס. הדבר משקף את ההבנה כי עבירות חמורות מחייבות מגוון תגובות עונשיות, שמטרתן להרתיע, לשלול את הכושר, ולהביא לשיקום. * **חלוקת עונשי מאסר על תנאי:** חלוקת עונשי המאסר על תנאי לסוגי עבירות שונים (עבירת סם מסוג פשע, עבירה כלפי שוטר או נהיגה מסכנת, עבירת נהיגה בפסילה/ללא רישיון) משקפת הבנה מדויקת של הפסיקה הרלוונטית והיקף הסיכון שעלול הנאשם להוות בעתיד. **4. יישום הפסיקה והקביעת מתחם העונש:** בית המשפט סקר בהרחבה פסיקה רלוונטית (עפ"ג 39198-01-25, ע"פ 516/23, ע"פ 6847/22, ע"פ 7688/21, ע"פ 971/21, ע"פ 8820/14, ת"פ 63457-04-25, ת"פ 4308-08-23, ת"פ 17642-11-20, ת"פ 54151-03-24) כדי לבסס את מתחם הענישה. ניתוח הפסיקה המגוונת, לרבות מקרים של הסדרי טיעון וענישה שיקומית, מאפשר לבית המשפט לקבוע מתחם ענישה כולל של **40-65 חודשי מאסר** עבור עבירת הסם, בתוספת התייחסות לעבירות הנלוות. **5. גזירת הדין:** * **בחירת העונש:** בית המשפט בחר למקם את העונש (42 חודשי מאסר בפועל) קרוב לרף התחתון של המתחם, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הבריאותי, והרצון לדרבן אותו לשיקום. * **הפעלת תנאי:** בית המשפט הפעיל במצטבר את המאסר על תנאי מהרשעה קודמת (6 חודשים), כך שהעונש הכולל בפועל הוא 45 חודשי מאסר. הדבר משקף את חומרת חזרת הנאשם על מעשיו, בפרט כשמדובר בעבירת סמים קשה יותר. * **ענישה נלווית:** הוטלו עונשי מאסר על תנאי שונים, פסילות בפועל ועל תנאי, וקנס כספי, על מנת להבטיח הרתעה רחבה יותר ולמנוע עבירות עתידיות. **סיכום:** פסק הדין מדגים יישום של עקרונות משפטיים מרכזיים בדיני עונשין, בדגש על עבירות סמים, ובשילוב עבירות תעבורה חמורות. בית המשפט מחדד את הצורך בהרתעה ובמלחמה בנגע הסמים, תוך איזון עם נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתאם למדיניות הענישה הנוהגת. השימוש בהסדר דיוני, ניתוח פסיקה מקיף, והטלת מגוון עונשים, משקפים את הגישה המורכבת והרגישה של בית המשפט לקביעת עונש הולם.