בב"נ 61525-08-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשתי בקשות במקביל בנוגע לנכס מסחרי בבני ברק. הראשונה היא בקשה לצו שיפוטי שיפסיק את השימוש הבלתי מורשה לכאורה בנכס כחנות. השנייה היא בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוצמד לנכס בגין אותה בנייה בלתי מורשית לכאורה. המשיבים בשתי הבקשות הם הבעלים, החוכרים והמנהלים של הנכס. השופטת פתחה בהתייחסות לתנאי הסף למתן צו הפסקה שיפוטי, המחייב את המבקש להציג ראיות לכאורה לביצוע עבודה או שימוש אסורים. השופט התייחס לחוק החל, לרבות סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, המסמיך את בית המשפט להוציא צו הפסקה על פי בקשת התובע. השופטת הדגישה כי בעקבות תיקון החוק, מוטל על המבקש נטל הוכחה גבוה יותר מבעבר, ובפרט הצגת ראיות לכאורה. מאז התיקון, הוצאת צו הפסקה שיפוטי אינה מותנית בהמשך ההליכים ומחייבת הצגת ראיות שיעמדו בהליך פלילי. לאחר בחינת הראיות והעדויות שהציגו הצדדים, הגיע השופט למסקנה כי המבקש לא הציג ראיות מספיקות לכאורה לעבודה אסורה או לשימוש בנכס. השופט מתח ביקורת על הצגה חלקית ולא ברורה של היתרי הבנייה על ידי המבקש ועל היעדר פרטים מהותיים בעדותו של מפקח הבנייה. כמו כן, השופטת סמכה על גרסאות המשיבים לאירועים באשר לעיתוי ואופי העבודות שבוצעו בנכס. לפיכך פסק השופט נגד הבקשה לצו הפסקה שיפוטי. בהתייחסה לבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, ציינה השופטת כי הצו הודבק על הנכס למעלה משנה לאחר סיום העבודות. השופט מצא ספק משמעותי לגבי מועד סיום העבודות ואופי העבודות עצמן. נוכח היעדר ראיות שהציג המבקש והעדויות המצביעות על כך שהעבודות הסתיימו קודם לכן, הורה השופט על ביטול צו ההריסה המנהלי. לאור ההחלטה, השופט לא התעמק בטענות המשיבים בדבר אכיפה בררנית. בסופו של דבר נדחו שתי הבקשות וצו ההריסה המנהלי בוטל. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים וסימנה את סיום ההליך.