תפ"ח 1175/05

תקציר

הכרעת הדין מסכמת תיק מורכב של ארבעה נאשמים שהיו מעורבים בשוד שהוביל למותו של אדם. נאשמים 1, חברתו נאשמת 3 ונאשמים 2 ו-4, כולם תושבי יהודה ושומרון השוהים בישראל שלא כדין, קשרו קשר לשדוד את הקורבן, נער ליווי שעבד מדירתו בתל אביב. נאשם 3, שעבד בעבר אצל המתלוננת, יזם את התוכנית ומסר מפתח לדירתו. בליל האירוע נכנסו נאשמים 1 ו-3 לדירה ומצאו את הקורבן ישן. לאחר מכן הם התקשרו לשני הנאשמים האחרים ולאדם נוסף וביקשו מהם להביא חבלים, סדין וסלוטייפ כדי להכניע את הקורבן. נאשמים 1, 2, 4 והאדם הנוסף תקפו את הקורבן באכזריות, אזקו אותו והכו אותו, מה שהוביל למותו מחנק. הם גנבו מהדירה שני טלפונים סלולריים וקצת כסף. כל ארבעת הנאשמים הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות. בנוסף, נאשמים 1, 2 ו-4 הואשמו בהריגה ובשהייה בלתי חוקית בישראל. נאשם 2 הורשע אף הוא בהתחזות. האישומים התקבלו במסגרת הסדר טיעון, והמירו אישום ראשוני של רצח בהריגה. התביעה ביקשה עונשי מקסימום על העבירות החמורות, ואילו ההגנה ביקשה להקל בעונש, תוך ציון שיתוף פעולה עם המשטרה, נסיבות אישיות והודאות באשמה. בית המשפט שקל את חומרת העבירות, את נסיבות ביצוען ואת נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. בית המשפט קבע כי עבירות הריגה ושוד הן נפרדות ומצדיקות עונשים מצטברים, המשקפים זלזול קיצוני בחיי אדם. בית המשפט גזר על נאשם 1 26 שנות מאסר, על נאשם 2 עד 24 שנים, על נאשם 3 עד 8 שנים ועל נאשם 4 עד 23 שנים. העונשים בגין עבירות ההריגה היו 20 שנות מאסר לנאשם 1, 18 שנה לנאשם 2 ו-18 שנה לנאשם 4. עונשים אלה היו אמורים לרוץ ברצף עם העונשים האחרים, שכללו עונשי מאסר בגין שוד, קשירת קשר, שהייה שלא כדין, ובמקרה של נאשם 2 התחזות. בית המשפט גם הטיל על חלק מהנאשמים עונשי מאסר על תנאי בעבר, והאריך את תקופת המאסר הכוללת שלהם. הכרעת הדין הדגישה את חומרת העבירות ואת הצורך בעונשים מרתיעים, המשקפים את קדושת חיי האדם. לנאשמים זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.