ב"ל 2345-04-23

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, ומתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין ב"ל 2345-04-23 (בית הדין האזורי לעבודה חיפה)** **מבוא** פסק הדין עוסק בתביעת ד"ר מרואן סעיד, רופא שיניים, להכיר בכאבי גב מתניע, הנטענים כתוצאה מעבודתו, כפגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), באמצעות תורת המיקרוטראומה. בית הדין דחה את התביעה, לאחר שקבע כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת המצדיקה הכרה בפגיעתו כפגיעת עבודה. **עיקר הדיון המשפטי - תורת המיקרוטראומה** 1. **מהות תורת המיקרוטראומה:** בית הדין מדגיש כי תורת המיקרוטראומה היא "יציר הפסיקה" שנועד לתת מענה למבוטחים עבור פגיעות שאינן עומדות בהגדרות הקלאסיות של מחלת מקצוע או תאונת עבודה. הוא מציין כי יש לפרש תורה זו "בצמצום", כפי שנקבע בפסיקות קודמות (הלכת נוח). 2. **התנאים להכרה במיקרוטראומה:** * **נזק מצטבר:** התנאי המרכזי הוא קיומן של "פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע." (הלכת יניב). הדימוי המובא הוא של "טיפות מים המחוררות חור באבן". * **תשתית עובדתית:** על התובע להוכיח קיומם של "אירועים 'פתאומיים' חוזרים ונשנים משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה" (הלכת נוח). * **זהות מהותית של התנועות:** התנועות החוזרות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין, אך עליהן להיות "זהות במהותן", כלומר "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" (הלכת יניב). * **שני יסודות:** יש להוכיח שני יסודות: (א) אירוע חיצוני של תנועה חוזרת ונשנית עקב העבודה, ו-(ב) הנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם מכל תנועה (עב"ל אלי שבח). * **בידוד התנועות:** אם ניתן לבודד את התנועות החוזרות והנשנות מתוך מכלול הפעולות, גם אם אינן רציפות, קיימת אפשרות להוכחת מיקרוטראומה. עם זאת, "על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר" (עב"ל עופר יהודאי). 3. **הבחנה בין תנוחה לתנועה:** בית הדין מדגיש כי "תנוחה אינה יכולה לבסס תשתית לעילת המיקרוטראומה בהיותה מנוגדת לדרישה של הוכחת תנועות חוזרות ונשנות" (עב"ל מחמד אבו קרינאת). עם זאת, הוא מוסיף כי "אין בכך שעבודתו של מבוטח כרוכה במנח כדי לשלול את האפשרות כי ביתר הזמן מבוצעות תנועות חוזרות ונשנות העונות על הנדרש לפי עילת המיקרוטראומה." (ענין ויזל). הרחבה ניתנת לכניסה ויציאה ממנח, ככל שהן עומדות בדרישות התדירות והרציפות. 4. **בחינה פרטנית של כל מקרה:** בית הדין מדגיש שוב ושוב כי "כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו" (ענין ויזל) וכי "לא בהכרח הרי התשתית העובדתית הנוגעת לרופא שיניים פלוני כהרי זו הנוגעת לרופא שיניים אלמוני". הוא מפנה לפסקי דין רבים הדוחים תביעות של רופאי שיניים עקב אי-הוכחת תשתית עובדתית מתאימה. **יישום העקרונות על המקרה הנדון** 1. **העובדות המרכזיות:** * התובע, רופא שיניים משנת 1982, טוען לכאבי גב מתניע עקב תנועות חוזרות ונשנות. * עבודתו כוללת כ-60% ישיבה ו-40% עמידה, כאשר המטופל נמצא על מיטה נמוכה, והתובע יושב על כיסא מתכוונן. * הפעולות העיקריות הגורמות לכאב נטענות הן כיפוף הגב, סיבוב עמוד השדרה והפיתול לצורך החלפת כלי עבודה, תנועות הנדרשות עקב המרחק בין התובע למגש הכלים ולמטופל. * התובע מעריך כי הוא מטפל בממוצע בכ-5 מטופלים ביום. * החלפת כלי עבודה במהלך טיפול מוערכת בכ-10-12 פעמים, ולעיתים אף יותר, תלוי בסוג הטיפול. * התובע טוען שהחלפת כלים כרוכה בזקיפת הגב, פנייה למגש, כיפוף הגב וכיפוף חזרה אל המטופל. 2. **הערכת בית הדין את הראיות:** * **היקף הטיפולים:** בית הדין מקבל את עדות התובע על טיפול ממוצע של כ-5 מטופלים ביום, למרות דוחות ספורדיים המעידים על היקף גבוה יותר. הוא קובע כי המסמכים שהוגשו (דוחות טיפולים, יומני עבודה) הם "ספורדיים, לשון המעטה" ומתייחסים לתקופות קצרות. * **מהות התנועות:** בית הדין מנתח את תנועות החלפת כלי העבודה. הוא מכיר בכך שהן כרוכות בתנועות של זקיפה, פנייה וכיפוף. אולם, הוא קובע כי "מעדות התובע עצמו לא עולה ביצוע תנועה מאובחנת חוזרת ונשנית בתדירות רבה ובפרקי זמן ממושכים המקימים תשתית עובדתית מספקת". * **החלת החישוב:** בית הדין מבצע חישוב: 5 מטופלים ביום, 12 החלפות כלים לטיפול, מביא לכ-60 כיפופים ביום עבודה. הוא מוסיף כי אם מחשיבים זקיפה וכיפוף בנפרד, זה יכול להגיע ל-120. **אך,** בית הדין מוסיף כי "משלא מדובר בכיפופים שמבוצעים ברצף, אלא משתרעים על פני יום עבודה בן כ-5 שעות, הרי שאין בכך כדי להקים תשתית מספקת למיקרוטראומה." * **היעדר תנועה זהה/דומה במהותה:** בית הדין מציין כי גם הסרטון אינו מלמד על "תנועה מאובחנת חוזרת ונשנית, ברצף או בפרק זמן מספק, המקימה תשתית למיקרוטראומה." וכי תיאורי הפעולות הנוספות (חיפוש ציוד, פיתוח תמונה) "אין בתיאור זה... כדי ללמד על ביצוע תנועות זהות או דומות במהותן אשר חוזרות ונשנות ומקימות תשתית עובדתית למיקרוטראומה." * **כיפופים עדינים ושגרתיים:** בית הדין מוסיף כי "כיפופי הגב אליהם הוא נדרש במסגרת עבודתו הם כיפופים עדינים, להבדיל מכיפופים חדים." וכי הכיפופים, המבוצעים תוך ישיבה על כיסא מתגלגל ומסתובב, הם "כיפופי גב קלים ביותר." הוא קובע כי "לא שוכנענו כי כיפופי הגב האמורים חורגים מתנועות יומיומיות ושגרתיות המבוצעות ע"י רבים במסגרת התנהלותם היומיומית." הוא אף מביא לעניין זה ציטוט מפסק דין אחר (עב"ל ד"ר חסן אגבאריה) הקובע כי "לא כל תזוזה קלה גורמת לתנוחה לחדול להיות תנוחה. בנוסף לא כל תנועה בצוואר, שהיא יומיומית ורגילה, עונה על יסודות המיקרוטראומה". **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הדגשת הנטל על התובע:** פסק הדין מחזק את הדרישה המחמירה להוכחת תשתית עובדתית מספקת להוכחת מיקרוטראומה. הנטל מוטל במלואו על התובע, ואי-הוכחתו מובילה לדחיית התביעה. 2. **צמצום פרשנות תורת המיקרוטראומה:** בית הדין מדגיש את הצורך בפרשנות מצמצמת של התורה, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה. זוהי מגמה ברורה בפסיקות בנושא, שמטרתה למנוע הרחבה בלתי מבוקרת של הזכאות לפגיעות עבודה. 3. **החשיבות של פרטיות העובדות:** פסק הדין מדגים כיצד בחינת כל מקרה לגופו, תוך התייחסות לפרטי פרטים של העבודה (סוג הטיפולים, אופי התנועות, תדירות, סביבת העבודה - כיסא מתגלגל), היא הכרחית. 4. **מעמדן של עדויות ספורדיות:** בית הדין מבהיר כי מסמכים חלקיים (יומני עבודה, דוחות טיפולים) אינם מספיקים כשלעצמם להוכחת תשתית עובדתית, במיוחד כאשר הם סותרים או אינם תומכים בעדותו המהימנה של התובע עצמו. 5. **הבחנה מדויקת בין תנועה לתנוחה:** פסק הדין מחדד את ההבחנה, אך גם מוסיף את הניואנס כי גם במסגרת תנוחה (כמו עבודת רופא שיניים), יש לבחון את התנועות הנלוות, כניסה ויציאה ממנה. עם זאת, במקרה זה, התנועות שבוצעו לא עלו כדי התנאים הנדרשים. 6. **חריגות מהשגרה:** בית הדין מציב רף גבוה לתנועות הנחשבות ל"חוזרות ונשנות" לצורך מיקרוטראומה. הוא מפריד בין תנועות שגרתיות, המבוצעות על ידי רבים בחיי היום-יום, לבין תנועות ייחודיות לעבודה, בעלות עוצמה או תדירות מספקת ליצירת נזק מצטבר. ההבחנה בין "כיפופים עדינים" ל"כיפופים חדים" והשוואתם לתנועות יומיומיות (כמו תנועת צוואר) מדגימה רציונל זה. 7. **ההשלכה על מינוי מומחה:** כפי שבית הדין מציין, היעדר תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה מונע את מינוי המומחה הרפואי, שהוא צעד הכרחי להמשך בירור הפגיעה. **סיכום** פסק הדין דוחה את תביעת התובע להכרה בפגיעת עבודה על דרך המיקרוטראומה, תוך שהוא מיישם באופן קפדני את הדרישות המצטברות של התורה כפי שנקבעו בפסיקות קודמות. בית הדין קבע כי התובע, על אף עדותו הכנה, לא הוכיח כי הוא מבצע תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, בהיקף ובתדירות המקימים תשתית עובדתית מספקת ליצירת נזק מצטבר. הדגש הושם על אופי התנועות, שלא נחשבו חריגות מהשגרה היומיומית, ועל חוסר הרצף והתדירות המספקת להקמת עילת המיקרוטראומה.