עמ"ת 45717-06-15

תקציר

המדינה ערערה על החלטות בית משפט השלום בבאר שאישרו את הראיות לכאורה למספר עבירות שביצעו המערערים, ובהן קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים לאפליה וקבע כי מעצרם היה מוצדק. עם זאת, טענה המדינה כי שגה בית משפט השלום בכך שלא הורה על חלופת מעצר. המערערים, אזרחים ערבים ממג'דל כרום, הואשמו בתקיפת שני עמיתים דרוזים לעבודה וגרימת חבלות. הראיות הצביעו על התקפה מתוכננת, אם כי היבטים מסוימים של המקרה הצביעו על תכנון פחות ממה שחשבו בתחילה. הימנעותה של המדינה מבירור נאות של טענות המערערים בדבר תקיפת המון עובדים דרוזים הביאה לקיומה של אפליה לכאורה. בעוד שהראיות תמכו במעצר, טענת האפליה הצדיקה בחינה מחודשת של חלופת המעצר. השופטים הסכימו כי מדובר בתקיפה אלימה ומסוכנת, אך היו חלוקים בהערכתם את התכנון המעורב. השופט עטר סבר כי מדובר בפיגוע מתוכנן היטב, ואילו השופט אופיר סבר כי מדובר בפיגוע מתוזמר פחות. בהתחשב באפליית המערערים, מסוכנותם המוגבלת לציבור, היעדר הרשעות קודמות למערער 1 ומגבלותיו הקשורות לפגיעה של המערער 2, קיבל בית המשפט את הערעור. התיק הוחזר לבית משפט השלום כדי לדון במעצר בפיקוח אלקטרוני, כאשר הסנגור הגיש תוכנית מפורטת למעקב. בית המשפט הורה על מימוש התוכנית, בהתחשב בחג המתקרב, בתנאי שהיא נקייה מפגמים מהותיים ובעלת ערבויות וערבויות מקובלות.