ת"ק 6105-09-20

תקציר

אזרח ישראלי שבבעלותו מספר טלפון נייד ומנוי בחברת תקשורת הגיש תביעה קטנה נגד נתבע בגין ביצוע שיחות שיווק טלפוניות חוזרות ונשנות. התובע טען כי שיחות אלו גרמו למטרד, עוגמת נפש ופגיעה במערכת היחסים שלו, למרות בקשותיו הרבות להפסיקן. הנתבעת הכחישה את ההאשמות וטענה כי השיחות לא נעשו מטעמם, וכי הם אינם אחראים למעשיהם של קבלנים עצמאיים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי השיחות המוזכרות בתביעה אכן נעשו ביוזמת הנתבע או באי כוחו. מהראיות עולה כי ארבע שיחות נעשו לתובע בתוך תקופה של שלושה שבועות, מתוכן שתיים באותו יום, ונמשכו גם לאחר שהביע את חוסר העניין בו. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי מדובר בהטרדה. השופטת ציינה כי בעוד שחברות מסחריות הפונות ללקוחות פוטנציאליים מקובלות, התעקשותה של הנתבעת להתקשר לתובע לאחר שהתבקשה להפסיק מהווה הפרה סטטוטורית ועוולת נזיקין אזרחית. השופט התייחס לחוקים הרלוונטיים, בהם חוק התקשורת וחוק הגנת הפרטיות, האוסרים התנהגות מטרידה ומכבדים את הזכות לפרטיות. פסקי דין קודמים במקרים דומים ופשרה בתובענה ייצוגית שבה היה מעורב הנתבע תמכו אף הם בעמדת התובע. משכך, קבע בית המשפט כי עוגמת הנפש של התובע הייתה מוצדקת ופסק לו פיצוי בסך 3,000 ש"ח לצד הוצאות בסך 500 ש"ח. סכום זה שיקף את שלוש שיחות הטלפון המטרידות שהתרחשו לאחר שהתובע ביקש להפסיקן, כאשר כל שיחה ראויה לפיצוי של 1,000 ₪. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, או לשאת בתוצאות סטטוטוריות.