ת"פ 788-04-09

תקציר

השופט זיכה את הנאשם, אביעד וינברגר, מכל אשמה בשל היעדר ראיות מספיקות לכך שהיה שותף לתקיפת יורם. האירוע התרחש בשני שלבים; ראשית, דיון על חוב של קובי הנתבע השותף, שאביעד הציע לשלם כדי להסדיר אותו בדרכי שלום. זמן קצר לאחר מכן חזרו קובי ואביעד והתרחשה תקרית בה נדקר יורם על ידי קובי. הראיה הישירה היחידה נגד אביעד הייתה עדותם של הקורבן, יורם, ואחותו אביבה, שהשופט מצא אותה בלתי מהימנה וסותרת, במיוחד בכל הנוגע למעורבותו של אביעד וידיעתו על הסכין. עדותו של יורם כי אביעד החזיק סכין ועודד את קובי לדקור את הקורבן לא הייתה אמינה, שכן היא לא הוזכרה בהודעותיו הראשונות ולא עלתה בקנה אחד עם ראיות אחרות. עוד ציין השופט כי התנהגותו של יורם, כגון שלא חשש לחייו למרות שידע כי קובי אוחז בסכין, וניסיונו להעצים את האירוע באמצעות הגזמה במספר פצעי הדקירה, מטילים ספק במהימנותו. גם עדותה של אביבה סתרה את גרסתו של יורם ולא הייתה משכנעת לגבי חלקו של אביעד. מנגד, התנהגותו של אביעד, כמו הצעה לשלם את חובו של קובי וניסיון להפריד בין הלוחמים, תמכה בטענתו לחפותו. את הכחשתו הראשונית על מעורבות כלשהי ניתן לייחס לבלבול, פחד והשפעת אלכוהול, מה גם שהציג את גרסתו למחרת. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את שותפותו של אביעד מעבר לספק סביר, ולא ניתן לשלול את גרסתו לאירועים, לפיה ניסה להפריד בין הלוחמים. לפיכך זוכה אביעד מאשמת תקיפה בנסיבות מחמירות.