עמ"ת 37245-10-09

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את הנאשם עד תום הליכי המשפט. הנאשם הואשם בשורה של עבירות תנועה, בהן נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. בערעור נטען כי הערכאה הנמוכה יותר לא שקלה לשחרר את הנאשם בחלופת מעצר. עם זאת, השופט דחה את הערעור, והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הם הצדיקו זאת בכך שהנאשם היווה סכנה ממשית לשלום הציבור, תוך ציון היעדר רישיון נהיגה, הרשעות תעבורה קודמות ועבר פלילי שכלל עבירות סמים. כמו כן, השופט ציין את זלזול הנאשם בחוק ובחיי אדם, לצד הרשעותיו הקודמות בגין הפרת הוראות חוק, הפרעה לשוטר ושיבוש הליכי משפט. מתן אמון בנאשם לא היה אופציה, והסיכון הפוטנציאלי לציבור גבר על כל שיקול לחלופת מעצר. השופט הדגיש כי עוצמת הראיות ועילות המעצר תומכות בהחלטה לעצור את הנאשם. משלא נמצאה טעות בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, הערעור נדחה, וצו המעצר נותר בעינו.