רע"פ 4935/17

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן ביידוע את בקשת רשות הערעור ואת מסמכיו הרלוונטיים, לא מצא עילה להיעתר לערעור, שכן בתיק לא הוצגו עקרונות משפטיים משמעותיים או השלכות שהשפיעו על הציבור מעבר לאינטרסים האישיים של המבקש. לא נמצאו כל אינדיקציות לעיוות דין או לעיוות דין חמור אחר כלפי המבקש. הבקשה לא עמדה באמות המידה הנדרשות לערעור "גלגול שלישי", כפי שנקבעו בפסקי דין קודמים (כגון ע"א 1728/17 פלוני נ' מדינת ישראל). הבקשה עסקה במידה רבה בחומרת עונשו של המבקש, אשר בדרך כלל אינה מצדיקה ערעור אלא אם היא מהווה סטייה משמעותית מהנורמה במקרים דומים (למשל, ע"א 1052/17 ג'בארין נ' מדינת ישראל). בתי המשפט הסכימו כי בשל חומרת העבירות והרשעותיו הקודמות של המבקש בעבירות דומות, יש מקום לעונש מאסר משמעותי. בית המשפט קבע כי עונש המאסר של 18 חודשים, אף שהוא חמור בגין עבירות איומים, מוצדק בהתחשב בנסיבות, במיוחד משום שהמבקש התמיד במעשיו גם לאחר שהיה מעורב בהליך פלילי. חזרה זו על העבירות הצביעה על כך שהעונש היה הוגן והולם. בית המשפט הביע תקווה כי המבקש יוכל לתקן במהלך מאסרו כדי להימנע מעבירות עתידיות. בקשת רשות הערעור נדחתה בסופו של דבר, דבר המשקף את עמדתו הנחרצת של בית המשפט כי העונש הקיים מאוזן והכרחי.