עת"מ 48298-10-18
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
העותר ביקש מהמשיבים מידע בנוגע לנתוני מצלמות מהירות ברחבי הארץ, בחלוקה לפי מצלמות וחודש, לפי חוק חופש המידע. המשיבים סירבו בנימוק של פגיעה בתפקוד המשטרה ובפעולות האכיפה. בעתירה נטען כי המידע נחוץ כדי לתת מענה לחשש מפני תקלה במצלמות ואכיפה בלתי סבירה, וכי חשיפת הנתונים לא תפגע באופן משמעותי בפעילות המשטרה. בית המשפט הכיר באינטרס הציבורי בקבלת המידע, אך לא השתכנע כי הוא גובר על פוטנציאל הפגיעה ברשויות אכיפת החוק. פסק הדין התווה את המסגרת המשפטית לבקשות מסוג זה, תוך הדגשת הצורך לאזן בין האינטרסים האישיים והציבוריים. סירובו של העותר לקבל הצעת פשרה מבית המשפט, אשר הייתה מספקת חלק מהנתונים המבוקשים, הביא את בית המשפט לדחות את העתירה במלואה. יש לציין כי המשיבים לא נדרשו להשיב להצעה, ובית המשפט עודד אותם לשקול מסירת מידע מוגבל לעותר. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 4,000 ₪.
חקיקה מקושרת
עת"מ 48298-10-18 חגי גרוס נ' משטרת ישראל, מנהלי (15.5.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.