בש"פ 2211/15

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של הטענות שהוצגו על ידי הצדדים המעורבים, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין עילה מוצדקת לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי; הערעור נדחה. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של עקרון הפרסום בדיונים שיפוטיים, וקבע כי יש לפרסם בדרך כלל את שמות בעלי הדין, לרבות הנתבעים, כדי להבטיח שקיפות, בקרה על איכות ההליך השיפוטי ושמירה על זכות הציבור לדעת. עם זאת, קיימים חריגים לנסיבות ספציפיות כגון הגנה על האינטרסים של נאשמים בעבירות מין או מניעת פגיעה חמורה בפרטיות. המערער טען לאיסור פרסום על מנת לשמור על פרטיותו, אך בית המשפט קבע כי הפגיעה בפרטיותו היא תוצאה צפויה של ההליך הפלילי ואינה מצדיקה חריגה מעקרון הפומביות. כמו כן, בית המשפט ציין כי האינטרס הציבורי בחשיפת שמו של נאשם בעבירת מין הוא ניכר, שכן יש בו כדי להגן על הציבור ולעודד נפגעות נוספות להתייצב. הבולטות של המערער בקהילתו לא הספיקה כדי לסתור את הצורך בפרסום, שכן העניין הציבורי גובר גם עם שמצה של הפרט המעורב. בית המשפט הדגיש כי העניין הציבורי בפרסום שמו של נאשם מתחזק ככל שההליך הפלילי מתקדם. לפיכך, בהתחשב בקידום עניינו של המערער לשלב הגשת כתב האישום, דחה בית המשפט את הערעור, ביטל את איסור הפרסום הזמני והתיר לפרסם את שמו של המערער.