ת"א 10821/97

תקציר

פסק הדין עוסק בשלוש תביעות שהוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה בין פז פטרוליום לבין הקמעונאי שלה, אליהו ממן, שהפעיל תחנת דלק בחיפה במסגרת הסכם קמעונאי והסכמים נוספים עם פז. התביעה הראשונה הוגשה על ידי ממן נגד פז באוגוסט 1997, והשתיים האחרות הוגשו על ידי פז נגד ממן באוגוסט 1997 ובאוגוסט 1998, בהתאמה. נושא התביעות היה פרשנות ויישום ההסכמים בין הצדדים, בעיקר ההסכם הקמעונאי, טענות כל צד כנגד הצד השני בגין הפרת ההסכם וטענות בדבר קיומו של הסדר כובל וסעיפים מפלים בחוזה אחיד. בית המשפט קבע כי ההוראה בהסכם הקמעונאי, לפיה התחייב ממן לרכוש מוצרי נפט לתחנתו מספק יחיד במשך 49 שנים, מהווה הסדר כובל, אך פז זכאית לפטור לפי סעיף 3(3) לחוק ההגבלים העסקיים, שכן ההסדר מתייחס לזכות השימוש במקרקעין עליהם ממוקמת התחנה. עוד קבע בית המשפט כי הסדר הכתבת המחיר בהסכם הקמעונאי מהווה הסדר כובל לפי סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, אך פז זכאית לפטור לפי סעיף 3(3) לחוק, שכן ההסדר מתייחס לסוג הנכסים או השירותים שבהם יעסוק רוכש הזכות באותה קרקע. עוד קבע בית המשפט כי רק ההוראה בהסכם הקמעונאי המאפשרת לפז לבטל את ההסכם לפי שיקול דעתה הבלעדי מהווה תנאי מפלה בחוזה אחיד, ולכן הכריז עליו כבטל. בית המשפט מצא כי ממן הפרה את ההסכם הקמעונאי מבחינות רבות, לרבות רכישת מוצרי נפט מספקים אחרים, אי תשלום עבור מוצרים שסופקו על ידי פז ואי הפעלת התחנה כראוי, ואילו פז הפרה את ההסכם בכך שלא תחזקה את התחנה ולא הקימה בה מתקן פזומט. בית המשפט הורה לממן לשלם לפז 2,336,107 ש"ח קרן, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 15.6.99. בנוסף, נצטוו ממן ומי מטעמו להימנע מרכישה, אחסון או שיווק של מוצרי נפט שאינם מסופקים על ידי פז, ולשלם לפז את המחיר הקמעונאי שקבעה פז עבור מוצרי הנפט, בהתאם לתנאי האשראי שקבעה פז עבור התחנה. כל צד יישא בהוצאותיו, וממן ישלם לפז 30 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות בשלוש התביעות.