ת"א 8095-08-20

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע להכרעה בבקשה. נקודות המחלוקת העיקריות היו פסקאות בתצהיר התובעת, אותן ביקשו הנתבעים למחוק או להוציא. בית המשפט קבע כי יש למחוק את סעיף 15 לתצהיר, הנוגע למחשבותיו ושיקוליו של אדם אחר, שכן אין מדובר בהצהרת עובדה. עם זאת, הבקשה למחיקת הביטוי "לבן זוגי חברים יהודים רבים" באותה פסקה נדחתה, שכן היא מהווה ראיה עובדתית שלתובע עשויה להיות ידיעה אישית עליה. גם סעיפים 21-24 ו-27-30 לתצהיר היו שנויים במחלוקת. בית המשפט קבע כי לא ניתן להתיר סעיפים אלה, המתייחסים לאירועים שאירעו ב-28 ביוני 2018 וב-1 ביולי 2018 וללשון הרע הנטענת מצד הנתבעים, שכן הם מהווים הרחבה של טענותיה הראשוניות של התובעת. כתב התביעה של התובע לא פירט די הצורך אירועים אלה או את לשון הרע הנטענת, והחוק מחייב להתייחס לכל מעשה לשון הרע באופן ספציפי. לכן, פסקאות אלה יימחקו. בנוסף, סעיפים 56 ו-60 לתצהיר, המתייחסים לפגישה ביום 20.11.2018 ולאמירות מכפישות חוזרות ונשנות לכאורה, יימחקו אף הם, שכן הם אינם מוזכרים במפורש בכתב התביעה ויהוו הרחבה של חזות התובע. בית המשפט הורה גם על מחיקת סעיף 66, שכן הוא מתייחס לכתבי טענות של צדדים שלישיים ולכן הוא עדות שמיעה שאינה קבילה. מנגד, בית המשפט הורה על הוצאת נספח 81, מסמך שלא הוגש על ידי התובעת, שכן הוא מסמך טענות בהליך אחר ולא ניתן להציגו כעדות עיקרית. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו וקבע כי אין צורך להנפיק את המסמכים הנוספים שביקשו הנתבעים, שכן הם כבר מצויים בידי הנתבעים. זאת ועוד, הטענות הפרוצדורליות שהעלתה התובעת בדבר עיתוי הבקשה והעדר תצהיר נלווה לא נמצאו כסיבות משכנעות לפסוק לטובתה. כל צד יישא בהוצאותיו ביחס לבקשה. זוהי החלטת בית המשפט, שניתנה ביום 26.1.2022, בהיעדר מי מהצדדים.