ת"פ 30397-02-20

תקציר

הנאשם הורשע בביצוע מעשי סחיטה חמורים ונידון לשנתיים וחצי מאסר. השופט קבע כי העונש ההולם נע בין שנתיים וחצי לשש שנים בהתבסס על הפגיעה המשמעותית בביטחונו של הקורבן, שלמות גופו, בריאותו ושלוות נפשו וכן על הפגיעה הכלכלית והפגיעה בחופש קבלת ההחלטות. גם נסיבות ביצוע העבירות היו מחמירות: הנאשם וכמה משותפיו ביימו אירוע אלים ומחריד בו נעצר הקורבן, אוים בסכין וברובה דמה, הוכה ונסחט. היענות הקורבן לדרישות הנאשם המחישה את יעילות הכוח והאיומים שהופעלו. השופט דחה את בקשת ההגנה לקיצור העונש – שיעלה בקנה אחד עם התקופה שהנאשם כבר בילה במעצר – וציין כי השינויים החיוביים בחיי הנאשם, לרבות ההליכים הטיפוליים, אינם מצדיקים חריגה ממתחם העונש המתאים. עם זאת, השופט הקל בטווח זה, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, קבלת אחריות וסיכויים חיוביים לעתיד, ובסופו של דבר גזר על הנאשם שנתיים וחצי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.