רע"א 5112/07

תקציר

בית המשפט דן בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר מינה כונס נכסים לעניין זכויותיו של המבקש בנכס לצורך אכיפת פסק דין לטובת המשיב. המשיבה, שכבר התגוררה בחלק מהנכס, ביקשה הכרה בזכויות החכירה שלה ורישום זכויות אלה ללא שעבודים. הסדר פשרה שהושג בשנת 1996 גובש בבית המשפט, אשר אישר את זכויות המשיב והתווה אחריות ספציפית לשני הצדדים בנוגע לרישום והתחייבויות כספיות. למרות זאת, המבקש לא עמד לכאורה, מה שסיבך את האכיפה בשל שעבודים על הנכס. כמעט עשור לאחר מכן, בשנת 2006, ביקש המשיב מינוי כונס נכסים כדי להקל על ביצוע פסק הדין, דבר שעורר דיון משפטי נוסף. המבקש טען כי פסק הדין הוא הצהרתי בלבד וטען כי המשיב הפר את ההסכם ומנע את אכיפתו ללא הליכים משפטיים נוספים. עם זאת, בית המשפט המחוזי ראה את פסק הדין כאופרטיבי וניתן לאכיפה, ואין צורך בתובענה חדשה אלא אם הביטול נעשה בנפרד על ידי המבקש. בית המשפט בחן גם האם מורכבויות אכיפה, כגון הסרת שעבודים ואחריות מס, מעכבות את הביצוע. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את מינויו של כונס הנכסים נוכח מחלוקות משמעותיות הצפויות בהוצאה לפועל, מה שמרמז על כך שמורכבויות אלה מצדיקות פיקוח שיפוטי ולא הליכי הוצאה לפועל. העתירה לשקול מחדש את מינוי כונס הנכסים נדחתה, תוך הדגשת יכולת האכיפה של פסק הדין באמצעות מנגנונים שיפוטיים שנקבעו.