פש"ר 1008-06-14

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לארבע שאלות הנוגעות לזכויותיהם של צדדים המעורבים במכירת נכס מכוח צו הוצאה לפועל למימוש שטר משכון מדרגה ראשונה. ראשית, לבנם של בני הזוג החייבים אין זכות פדיון בנכס במקום הוריו, שכן זכות זו היא אישית ואינה ניתנת להעברה, ואינה ניתנת למימוש על ידי צד שלישי. שנית, זכותו של המציע גונן שניר, הטוען כי לא ניתנה לו הזדמנות להתמודד עם המציע הזוכה, לא נפגעה. מהראיות עולה כי הכונס עשה מאמצים ליצור עמו קשר, וטענתו כי יכול היה לשפר את ההצעה אינה משכנעת. יתר על כן, סביר להניח שהצעתו נועדה לחייבים, והוא לא הגיש הצעה משופרת קונקרטית. שלישית, הצעתו של המשיב 5, שהוא בנם של החייבים, אינה נחשבת להצעה מתחרה להצעה הזוכה, שכן הוגשה באיחור וללא הצדקה, ולא השתתפה בהליך המכרזי. לבסוף, בית המשפט מוצא לנכון להורות על תמחור בין המציע הזוכה לבין המשיב 5, למרות ניסיונו של האחרון לרכוש את הבית עבור הוריו. החייבים ויתרו על זכותם לדיור חלופי, וההצעה המאוחרת, הגבוהה רק במעט מההצעה הזוכה, אינה מצדיקה סטייה מהפסיקה המבוססת. המציע הזוכה מילא את כל ההליכים ויש לתת לו עדיפות לשמירה על תקינות תהליך המכירה. עוד צוין בהחלטה, כי הצעתו של המשיב 5, ששופרה לאחר התייעצויות עם בת זוגו, הייתה צריכה לכלול את עמדת אשתו, והסכמתה הייתה מוסיפה אמינות להצעה. מכל הטעמים הללו נדחית בקשתו של המשיב 5 לרכישת הנכס, והחוזה עם המציע הזוכה מאושר.