ע"א 26/56

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין הוצאות משפט בתביעה לתשלום שטרי חוב. המערערת תבעה את המשיבים על תשלום של 211,500 לירות, שניתן, אך בית המשפט קבע את שכר טרחת עורך הדין בסכום נמוך מזה שהוסכם בין המערערת לבא כוחה. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש לקיים את הסכמת הצדדים להחזר הוצאות המשפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, או שיש להפעיל את שיקול דעתו של בית המשפט בנוגע להוצאות אלה. השופט זוסמן קבע כי יש לכבד את ההסכם שכן הוא מהווה הסכם שיפוי, ושיקול דעתו של בית המשפט אינו חל במקרה זה. יתר על כן, הסכם כזה אינו נוגד את טובת הכלל, ואל לו לבית המשפט לפסול אותו על סמך האפשרות של ניצול לרעה או ריביות מופרזות. עוד ציין זוסמן כי דרישת ההסכם להיות בכתב אינה תנאי לתוקפו, ואין בהיעדרו כדי לפגוע במערערת. השופט לנדוי הסכים עם פסק הדין, ואילו השופט ברנזון הצטרף בהיסוס מסוים והדגיש את הצורך בפיקוח בית המשפט כדי להבטיח את סבירותן ונחיצותן של ההוצאות. הערעור התקבל, והמשיבים חויבו לשלם למערערת את מלוא סכום שכר טרחת עורך הדין כפי שהוסכם.