בר"מ 3838/23

תקציר

אדם שהורשע בעבירות מין באינטרנט, ונידון תחילה לארבע שנות מאסר, עונשו הופחת ל-18 חודשים בעקבות ערעור. ההפחתה שקלה את שיקומם ואת השעיית העונש. בהמשך החליטה ועדת השחרורים לשחרר את האסיר מוקדם בשל מצבו הרפואי, התקדמות השיקום והערכת מסוכנות מופחתת. עם זאת, בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את ערעור המדינה על החלטה זו, בנימוק של מסוכנותו הפוטנציאלית של האסיר לציבור, עמימות בהתקדמות השיקום שלו והיעדר התייחסות לדפוסי ההטעיה שלו בתכנית השיקום המוצעת. בית המשפט הכיר במצב הרפואי אך הדגיש את היעדר הטיפול ואת חששות דו"חות המודיעין. לאחר מכן הגיש המורשע בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, שנדחה על ידי בית המשפט העליון, שכן הוא לא העלה סוגיות משפטיות או עקרוניות מעבר לאינטרסים של הצדדים. ההחלטה התבססה על נסיבות ספציפיות, והיעדר טיפול במהלך המאסר היה שיקול אחד מני רבים. הבקשה, שבמהותה ערעור, לא עמדה בקריטריונים של מקרים חריגים, ונמצא כי טענות הנאשם מכוונות לשיקול דעתו של בית המשפט ולא מעוררות שאלות עקרוניות.