עמל"ע 50445-07-12

תקציר

הוגש ערעור על פסיקת בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין בעניין השעיית חברותו של עורך דין וקנס שהוטל עליו. עורך הדין, בעל עבר של עבירות אלימות, הורשע בתקיפת גרושתו, כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו להרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, אך גזר עליו שמונה שנות מאסר על תנאי וקנס. בית הדין הארצי למשמעת הפחית את ההשעיה לשבע שנים אך אישר את הקנס. המערער טען לחוסר קלון במעשיו, חוסר סמכות מצד המשיב, אכיפה בררנית וענישה מופרזת. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, תוך הדגשת חומרת העבירות ועברו המשמעתי הקודם של עורך הדין. מושג הקלון נדון בהרחבה, ובית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של עורך הדין נופלים בהגדרתו, המצדיקים נקיטת צעדים משמעתיים. עוד קבע בית המשפט כי למשיב סמכות לפתוח בהליכים וכי אין אכיפה בררנית. בעוד שהעונש נקבע כחמור, בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו והפחית את תקופת ההשעיה לחמש שנים.