ע"א 110/08

תקציר

המקרה עסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שחייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלה לעובדי חברה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי למרות שלא הוצא צו פירוק נגד החברה. החברה ביקשה הקפאת הליכים שניתנה על ידי בית המשפט ובהמשך אושר הסדר נושים. הנאמנים שמונו על נכסי החברה טענו כי תכליתו של חוק הביטוח הלאומי תומכת במתן ההטבה לעובדי החברות במצב המתואר לעיל. עוד נטען כי הארכה כזו תתמרץ עובדים להסכים להסדרי נושים ותעודד שיקום והבראת חברות. המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה מכמה טעמים. ראשית, נטען כי המסגרת המשפטית הנוכחית אינה מאפשרת הארכה כזו וכי אל לו לבית המשפט ליצור הסדר מורכב באמצעות חקיקה שיפוטית. שנית, היא העלתה חשש כי הארכת ההטבה תביא לשימוש לרעה בה וכי כספי ההטבה לא יגיעו לעובדים אלא לנושים האחרים של החברה. לבסוף, המכון הדגיש את ההשלכות התקציביות של הארכה זו ואת העובדה שברוב המקרים של שיקום והבראת חברות, העובדים לא איבדו את מקום עבודתם. בית הדין הסכים עם המוסד לביטוח לאומי וקבע כי אין להרחיב את הזכאות לגמלה באמצעות חקיקה שיפוטית גם לעובדים שלגביהם הוצא צו הקפאת הליכים ואושר הסדר נושים. השופטים הדגישו כי מדובר בעניין להכרעת המחוקק וכי הארכת ההטבה תחרוג מתכליתה ותחייב הסדר מורכב שאינו מתאים לרגולציה שיפוטית.