ע"פ 7482/20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשני סעיפים: הרשעתו של המערער בחברות בארגון טרור, והעונש שנגזר עליו. המערער טען כי חוק המאבק בטרור, במסגרתו הורשע, אינו חל בעניינו. עם זאת, בית המשפט קבע כי הגדרת החוק לארגון טרור והעונש המקביל עולים בקנה אחד עם פסיקה קודמת, ולכן דחה טענה זו. בית המשפט בחן גם את טענות המערער המערערות על קבילות ומשקל הראיות שהוצגו על ידי בית המשפט המחוזי, ובפרט חוות הדעת של השב"כ, ודברים שאמר המערער במהלך תרגיל מודיע. בית המשפט אמנם הכיר בתוקפן של חלק מהטענות הללו, אך בסופו של דבר קבע כי גם מבלי לשקול ראיות אלה, קיימות די ראיות כדי להוכיח מעבר לספק סביר את חברותו של המערער בארגון טרור. בית המשפט הדגיש את דבריו של המערער עצמו, שנאמרו לפני התרגיל והוקלטו על ידי מודיעים, אשר תיארו את מעורבותו בפעולות אלימות נגד האוכלוסייה הלא יהודית ממניעים אידיאולוגיים. פעולות אלה כללו תקיפות, גניבות והצתות שנועדו לפגוע בסדר הציבורי ובביטחונו. עוד ציין בית המשפט כי דברים אלה אוששו על ידי ראיות אחרות, לרבות סרטון בו נראים המערער ומקורביו מתרברבים במעשיהם ובסירובם לשתף פעולה עם הרשויות. באשר לגזר הדין קבע בית המשפט כי לא יתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אלא אם חרג באופן משמעותי מהנורמה או יכיל טעויות מהותיות, מה שלא היה המקרה כאן. מעשיו של המערער היו אלימים, גזעניים ואידיאולוגיים, במטרה להסלים את המתיחות ולאיים על שלום הציבור. בהתחשב בחומרת מעשים אלה ובתוצאותיהם האפשריות, בית המשפט מצא את העונש שהושתל ראוי ומידתי. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור בשני חלקיו, ואישר את הרשעתו של המערער ואת גזר דינו. השופט נ' הנדל והשופט ד' מינץ הסכימו עם ההחלטה.