ע"פ 70412/06

תקציר

המדינה ערערה על העונש שנגזר על המשיב בשורה ארוכה של עבירות הנוגעות לכלי רכב, נזקי גוף ואיומים. על המשיב נגזרו עונשי מאסר על תנאי של 12 ו-3 חודשים, שחרור בפיקוח וקנס בגין עבירות אלה. בית משפט קמא הצדיק עונש מקל זה בכך ששליחת המשיב למאסר עלולה להחמיר את מצבו ולהוביל למעורבות פלילית נוספת. עם זאת, המשיב הורשע מאוחר יותר בתקיפת עובדת בהריון בבית תמחוי ונידון לשישה חודשי מאסר. כמו כן, היו למשיב תיקים תלויים ועומדים נוספים בגין עבירות אלימות. בית המשפט קבע כי השופט קמא לא איזן כראוי בין שיקולי הענישה והתעלם ממסוכנותו של המשיב לציבור, מחומרת עבירותיו ומהצורך בהרתעה כללית. תחת זאת, התמקד בית המשפט אך ורק בנסיבותיו האישיות של המשיב. בהתחשב בעברו של המשיב בעבירות חוזרות ונשנות, מצא בית המשפט כי חומרת המצב מחייבת עונש חמור יותר מזה שהטיל בית משפט קמא. עם זאת, בהתחשב בהודאתו של המשיב, בחרטה ובפיקוח המוצלח, החליט בית המשפט שלא להטיל עונש מאסר ארוך יותר וקיבל את ערעור המדינה. כתוצאה מכך, שונה עונשו של המשיב למאסר בפועל של 18 חודשים, במצטבר לעונשו הנוכחי. יתר גזר דינו של בית משפט קמא נותר על כנו.