ח"א 901/08

תקציר

המשיבה, חברה קבלנית המוכרת דירות בפריסה ארצית, מצויה בסכסוך עם המבקשת, היועץ המשפטי לממשלה, על מספר סעיפים בהסכם רכישת הדירות הסטנדרטי של החברה, שלטענת היועץ המשפטי לממשלה מפלים לרעה את הצרכנים. הסעיף הראשון שבמחלוקת עניינו פיצוי מוסכם במקרה של הפרת חוזה יסודית של הרוכש, המזכה את המשיב ב-10% ממחיר הדירה הכולל כפיצוי ללא צורך להוכיח נזקים. בית המשפט מוצא סעיף זה מפלה שכן הוא כולל את כל ראשי הנזק, שחלקם קלים להוכחה ואף עשויים שלא להתרחש, בעוד שאחרים לגיטימיים ודורשים הוכחה מורכבת. היעדר ההדדיות, החלה רק על הפרות קונה, מצדיק עוד יותר את ביטולה. הסעיף השני שבמחלוקת מגביל את יכולתו של הרוכש להמחות את זכויותיו על פי החוזה לצד שלישי לפני מסירת הדירה. בית המשפט מוצא סעיף זה מפלה שכן הוא עלול לפגוע קשות באינטרסים הכלכליים של הרוכשים, מה גם שמדובר בסעיף סטנדרטי בחוזה בעל השלכות משמעותיות. עם זאת, בית המשפט מציע תיקון שיאפשר למשיבה לקבוע תנאים סבירים להעברת זכויות, תוך הבטחת ההגנה על האינטרסים הלגיטימיים שלה. הסעיף השלישי מתייחס למנגנון הצמדה חד-כיווני לתשלומים, שבו על הרוכשים לשלם את מלוא הסכום הנקוב בחוזה גם אם המדד יורד. בית המשפט מוצא מנגנון זה סביר בהתחשב בהתחייבויותיה הכספיות של המשיבה כלפי ספקים ובנקים, הצמודים אף הם למדד. היא נתפסת כרע הכרחי להגנה על האינטרסים הכלכליים הלגיטימיים של המשיב. הסעיף הרביעי נוגע להשבת תמורה של הקונה במקרה של ביטול חוזה עקב הפרתו. הסעיף המקורי קבע כי המשיב ישיב את הכסף לפי ערך נקוב ורק לאחר מכירת הדירה. הצדדים הסכימו לתקן זאת כך שיכלול ריבית ומסגרת זמן קצרה יותר, אך כעת מבקש המשיב לחזור בו מהסכם זה. בית המשפט, בשים לב לטעותו של המשיב בשיקול הדעת, מתיר את ההסתלקות אך בוחן את טענת האפליה. בית המשפט מוצא את הסעיף מפלה שכן הוא מעכב ומצמצם את זכות ההשבה של הקונה, והמשיבה אינה מצדיקה זאת במידה מספקת. הוראות פסק הדין, לרבות תיקונים מוסכמים, יחולו רק על הסכמים שנחתמו מעתה, בשל הסכמת הצדדים, היעדר טענת תחולה רטרוספקטיבית בבקשה והיעדר הצדקה לבקשה כזו. שיתוף הפעולה ההדוק בין הצדדים צמצם את היקף המחלוקת, והוביל את בית המשפט שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים.